בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוצים גוגל בארץ? תלמדו מתמטיקה

68תגובות

בימים האחרונים רעשה הקהילה המתמטית בארץ בעקבות כוונת משרד החינוך לקצץ בתוכנית הלימודים במתמטיקה לבגרות ברמת 5 יחידות. זהו ריטואל כמעט שנתי, שבו עולות קריאות מהשטח לצמצום תוכנית הלימודים, ומנגד מתנגדות האוניברסיטאות לכל צמצום. במאמר זה אנסה להסביר את עמדת האוניברסיטאות, ולשכנע את התלמידים ומשפחותיהם שמה שנראה כ"הליכה לקראתם" אינו לטובתם כלל. העובדה שבסופו של דבר החליטה הנהלת משרד החינוך להשאיר השנה את התוכנית על כנה אינה מייתרת את הדיון: צמצום היקף הלימודים הוא מגמה זוחלת, והפסקתה תלויה מעל לכל בהבנת התלמידים שהיא פועלת לרעתם.

מתמטיקה היא מקצוע חובה לבגרות, אבל לתלמידים יש בחירה באיזה היקף ללמוד ולהיבחן. התוכנית ל-5 יחידות, שאותה משלימים כ-10,000 תלמידים בישראל מדי שנה, מיועדת לתלמידים שימשיכו בלימודים אקדמיים במקצועות המדעיים ובהנדסה. רבים מהם יהפכו לחוד החנית של הקהילה המדעית-טכנולוגית בארץ. אני מדגיש נקודה זו משתי סיבות: ראשית, הדיון על היקף תוכנית הלימודים חייב להיגזר מהייעוד של אוכלוסיית התלמידים הבוחרת ללמוד מתמטיקה בהיקף רחב. שנית, הטיעונים המבקשים להתחשב בתלמידים המתקשים במתמטיקה אינם רלוונטיים בהקשר הנדון.

מהו הידע החיוני לבוגרי התיכון? ידע זה צריך להיגזר ממטרתה המוצהרת של המערכת האוניברסיטאית: להעמיד בוגרים ברמה שאינה נופלת מזו של בוגרי מיטב האוניברסיטאות בעולם. קשה להפריז בחשיבותה של מטרה זו לעתידה של מדינת ישראל. הגלובליות של השוק העולמי ונסיקת מערכות החינוך במזרח אסיה מגבירות את תלותנו באיכות ההשכלה הגבוהה. תכניתנים בינוניים אפשר למצוא למכביר, למשל בהודו ובסין. חברות כדוגמת אינטל, מיקרוסופט, גוגל ו- IBM ימשיכו להחזיק בארץ מרכזי מחקר ופיתוח רק אם יישמר יתרוננו בהון האנושי.

משנקבעה רמת הידיעות הנדרשת בגמר התואר הראשון, נקבעה גם רמת הידיעות הנדרשת מבוגרי 5 יחידות. אלגברה, חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, גיאומטריית המישור והמרחב, טריגונומטריה, וקטורים ומספרים מרוכבים – כולם חיוניים בכניסה לאוניברסיטה. תואר ראשון במקצועות המדעים-טכנולוגיים הוא גם כך קשה ועמוס, ולא ניתן להשלימו בזמן המוקצב ללא רקע הולם. בהקשר זה העובדות מדברות בעד עצמן. האוניברסיטאות רואות בחוסר אונים, שנה אחר שנה, מחזורי תלמידים המוכנים פחות ופחות ללימודיהם. אי מוכנות זו באה לידי ביטוי בפרקי לימוד חסרים, באי-יכולת ליישם נושאי לימוד שנלמדו ובתלות הולכת וגוברת ב"האכלה בכפית". התוצאות בהתאם: אחוזי נשירה גבוהים וריבוי תלמידים הנדרשים לשנה נוספת להשלמת התואר. ברורה לכל המשמעות הכלכלית של מגמות אלה, ובפרט, תרומתן להעמקת פערים, שכן בעלי האמצעים יוכלו להרשות לעצמם שנת לימודים נוספת.

"אתה צודק", נאמר לי לא אחת, "אבל יש גם מציאות, ויש כמעט תמימות דעים בקרב מורים שאי-אפשר לעמוד בדרישות של התוכנית הקיימת". המרכיב העיקרי של אותה מציאות הוא שעות הלימוד הניתנות בפועל. כל תוכנית לימודים מניחה מסגרת של שעות לימוד. התוכנית במתמטיקה מתבססת על 150 שעות שנתיות. באופן תיאורטי תחשיב זה אמור לקחת בחשבון אובדן שעות כתוצאה מפעילויות כטקסים וטיולים. בפועל, מעטות הן הכיתות המקבלות את השעות המתוקננות. מורים מעידים על מספר שעות לימוד שנתיות שאינו עולה על 120, ולעתים אף הרבה למטה מזה.

הסיבות לאובדן שעות הלימוד רבות, ובראשן ריבוי פעילויות חברתיות - מלחמה בסמים, מלחמה באלכוהול, זהירות בדרכים, עזרה לזולת, איכות הסביבה, היערכות למצב חירום, טיול שנתי, מסע לפולין, הכנות למסע לפולין, שבוע גדנ"ע, הכנות לשבוע גדנ"ע, פעילויות לקראת גיוס ועוד. כל זאת לפני שהתחלנו להחשיב את שיבוש הלימודים באזורים מסוימים כתוצאה ממתיחות ביטחונית. זאת ועוד, בשנת 2001 הונהגו מועדי א ו-ב במתמטיקה. בחינת הבגרות שפעם התקיימה בתחילת יולי מתקיימת כיום באמצע מאי, וכך אבדו עוד 6 שבועות יקרים של לימודים.

מרכיב נוסף של אותה מציאות הוא המורים. מרביתם עושים עבודה ראויה להערכה בסביבה קשה וכפוית טובה. עם זאת, במקרים רבים למורים המלמדים אין את הכישורים הנדרשים להוראת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות. לפי התקן של משרד החינוך, הוראת מתמטיקה בתיכון מחייבת תואר ראשון במתמטיקה או במקצוע קרוב. לפי פרסומי הלמ"ס, רק כ-40% מהמורים עומדים בדרישת סף זו. המצב צפוי להחמיר עוד יותר עם פרישתם לגמלאות של המורים שהגיעו לארץ בגלי העלייה של שנות ה-90. ללא הקצאת משאבים ממשיים לא תיבלם מגמה זו, ויקשה עוד יותר על המורים להכין את תלמידיהם כנדרש. בשני הנושאים, הן באובדן שעות הלימוד והן במחסור במורים, הפתרון הוא בשינוי סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות.

גם אני הייתי פעם תלמיד תיכון וקשה לי לצפות מתלמידים שיעלו על בריקדות כדי שילמדו אותם יותר. לשם כך יש הורים ומנהיגים: תפקידם של אלה ואלה הוא לדאוג לאינטרסים ארוכי הטווח של תלמידי ההווה. הורדת סטנדרטים היום תעלה להם ביוקר בעתיד.

הכותב הוא יו"ר מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו