בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המגזר הדתי מפקיר את הבנות

41תגובות

בבתי ספר דתיים מתנגדים למתן החיסון נגד ווירוס הפפילומה לבנות בכיתה ח' (רוני לינדר-גנץ ועידו אפרתי, הארץ 30.10.2013). והצביעות זועקת עד לשמיים. מערכת החינוך הממלכתי-דתי מלאה במסרים מיניים ובשיח מיני ענף, והבנות, כבר בכיתות הנמוכות, מפנימות את היותן אובייקט מסוכן. הרי המסר שהן מקבלות מגיל צעיר הוא שעליהן להגן על הגבר מפני יצר הרע שלו. כשבבית הספר משננים לבנות העשר שאסור להן לבוא עם לק או עם חצאיות קצרות, הופכים אותן בעל כורחן לאובייקטים מיניים. והנה, כשהדברים מגיעים להגנה עליהן, לעניין של חיים ומוות ממש, מפקירים אותן.

כשצריך לחסן אותן כנגד וירוס שיכול להביא למותן בגיל מאוחר יותר, ושהרופאים ממליצים להעניקו בגיל מוקדם כדי שיהיה אפקטיבי, פתאום אסורה העברת מסרים מינית. למה? כי היא איננה משרתת את השוביניזם הגברי העמוק העומד ביסודה של החברה הזו.

מה שמצחיק פה הוא שהפחד העמוק של הרבנים איננו דווקא מההפקרות המינית העתידית של הבנות הצעירות אלא מההארה שעלולה להתלוות לחיסון – שנשים הן עצמאיות ויכולות לקיים יחסי מין מתי שהן רוצות ועם מי שהן רוצות ולא בהתאם לרצון בעליהן או במסגרת חוקים נוקשה. פחד פרימיטיבי מסוג זה, כמו זה של המלך אחשוורוש מעצמאותה של ושתי, מקורו בהנחה שעצמאות כזו עלולה למוטט את המשטר הפטריארכלי.

אבל האמת היא שהרבנים יכולים להירגע. מנקודת מבט פמיניסטית, הדיכוי של בנות דתיות הוא כפול. לא רק שבזירת המציאות הן מקבלות מסר עמוק כבר בכיתות הנמוכות: בך ובגופך טמונה סכנה, ובנוסף, עדיף לסכן את גופך מאשר לסכן את הערכים הגבריים שעליהם מושתתת החברה הדתית, אלא שגם בספירה המדומיינת, זאת שממנה חוששים ההורים החסודים והממסד הרבני, שבה הן לכאורה עצמאיות וחזקות, הן שבויות בתוך עולם גברי. הרבנים מדמיינים ומפחדים מנשים אסרטיביות, תוקפניות, נשים שהתנהגותן המינית היא גברית בעיקרה. בהתאם לכך גם גבולות הדמיון של נערה דתייה, מעוצבים על פי שיח גברי ומקשים עליה לייצר יחס לעולם הנובע מתוך ניסיונה שלה כאישה.

באתר סרוגים שבו התפרסמה תגובת הרב ברוך אפרתי לאסור את החיסון, גם מופיעה תגובה מאת ד"ר עינב מייזליש-גתי, חברת הנהלת נאמני תורה ועבודה. בתגובתה קוראת ד"ר מייזליש-גתי להתנער מפסק ההלכה של הרב אפרתי היות ש"הוירוס, בניגוד לאחרים, אינו "מפלה", פוגע באופן סלקטיבי או מהווה עונש לפעילות מינית מופקרת. הוא קשור לפעילות מינית בכלל, ולכן כל מי שפעילה מינית - בכל גיל, ובכל מצב אישי (לאחר נישואיה, כפי שעולה מן התגובה, י.א)- עשויה להיות חשופה לו, ולכן צריכה להיות מחוסנת". לכן, קובעת ד"ר מייזליש-גתי, ההחלטה בדבר יעילות החיסון צריכה להיות נתונה בידי רופאים ולא רבנים.

לכאורה מדובר בתגובה "נאורה" שאמורה להתקבל על ידי כל אדם ליברל ברגשות הקלה לאחר דבריו של הרב אפרתי. עם זאת, כל מי שמכיר את התמורות שעוברות על החברה הדתית ציונית בעשור האחרון, מבין שקבלת ההנחה לפיה בציבור הדתי מקיימים יחסי מין רק לאחר החתונה, היא עוד אחד משיתופי הפעולה הקטנים אך המשמעותיים של הפמיניסטיות הדתיות עם הממסד הדתי גברי. נכון, זו לא אותה עצימת עיניים כמו זו של הרב אפרתי ושל ההורים שפנו אליו, שהיא בגדר הפקרה ממש של הבנות, ועבירה חמורה על הצו "ונשמרתם לנפשותיכם" - אבל היא פחותה ממנה לא בהרבה.

כל המניינים השוויוניים בתוך היהדות האורתודוכסית, כל ארגוני "קולך" למיניהם, כל אלה התומכים בעמדה של התקדמות איטית בעניין זכויות נשים בתוך כתלי המסורת, בעצם משתפים פעולה עם הממסד ההלכתי הגברי. מה שהועלה לפני השטח בדיון לגבי החיסון לצוואר הרחם איננו רק יומרתם החצופה של רבנים לקבוע לנשים בעניינים הקשורים לגופן אלא גם האמיתה פשוטה – ההחמרה היתירה בהלכות הצניעות שפשתה בציבור הדתי ציוני בשנים האחרונות משקפת הפנמה שיטתית של שליטה גברית בנשים, ולכן מובילה ממילא להחלטות בעניינים של חיים ומוות. כל שיתוף פעולה עם הממסד הרבני בעניין זה מסכן, פשוטו כמשמעו, את הנשים בציבור הזה.

ד"ר יאיר אלדן מלמד בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, והוא בוגר החינוך הממלכתי דתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו