בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי מפחד מביסקסואליות

87תגובות

התקשורת העולמית רעשה אמש עם יציאתו מהארון של הספורטאי הבריטי טום דיילי, אשר הודיע בסרטון שהעלה לאתר יוטיוב, שהוא נמצא זה זמן מה במערכת יחסים עם גבר. “חיי השתנו משמעותית באביב האחרון כאשר הכרתי מישהו”, אמר דיילי בסרטון, “זה גרם לי להרגיש מאושר ובטוח. ובכן, המישהו הזה הוא בחור".

“זה כן הפתיע אותי,” המשיך דיילי, “תמיד הכרתי באפשרות שזה יכול לקרות, אבל הפעם משהו פשוט הסתדר. כמובן שאני עדין אוהב בנות, אבל עכשיו אני עם בחור ולא יכול להיות מאושר יותר".

את הסרטון, אמר דיילי, החליט להוציא על מנת למנוע עיוות של דבריו על ידי התקשורת. באופן אירוני נראה כי המאמץ כשל. למרות שהסרטון גרר כיסוי תקשורתי ברחבי תבל – דבר אחד היה משותף כמעט לכל כלי התקשורת: ההימנעות מהמלה "ביסקסואל". למרות דבריו של דיילי, שהוא נמצא כרגע במערכת יחסים עם גבר, ובה בעת עדיין אוהב נשים, רוב התקשורת דוברת האנגלית פרסמה כי הוא יצא מהארון כהומו. גם בארץ, למרות שנמנעו כלי תקשורת מהמילה "הומו" בכותרת, אף לא כתבה אחת כללה את המילה המפורשת "ביסקסואל". למעשה, כמה וכמה כתבות אף הסירו לחלוטין את התייחסותו של דיילי לעובדה שהוא נמשך גם לנשים.

תופעה זו, שבמסגרתה ביסקסואליות (משיכה לאנשים מיותר ממגדר אחד) נמחקת, מוכחשת או מועלמת - נקראת "מחיקה ביסקסואלית". המחיקה הביסקסואלית הינה חלק מתופעה חברתית נרחבת של ביפוביה – פחד, שנאה או דעות שליליות לגבי ביסקסואלים/ות וביסקסואליוּת כנטייה - וניתן לראות אותה לא רק במקרה של דיילי, אלא בכל תחומי החיים. בתחום התקשורת והמדיה כמעט ולא קיים שיח ביסקסואלי או ייצוגים ביסקסואליים. כאשר גם במקרים הבודדים שבהם התנהגות ביסקסואלית אינה מוכחשת, הזהות הביסקסואלית – והמילה "ביסקסואל" – תמיד יעמדו בסימן שאלה, ובמוקדם ובמאוחר ינוכסו להומוסקסואליות או לסביות. רוב הזמן, וברוב המקומות, העולם מתנהג כאילו ביסקסואליות אינה קיימת, ואף לא ייתכן שתתקיים.

הכחשה זו מגלה כי ביסקסואליות הינה רעיון שרוב הציבור אינו מסוגל להתמודד אתו. היא קורית משום שביסקסואליות, מעצם קיומה, רומזת שמשיכה אינה בלעדית, ולכן שגם הטרוסקסואלים מסוגלים למשיכה לאנשים מאותו מגדר. עובדה זו מעוררת חרדה בקרב אנשים רבים, ומביאה לרצון לייצב את המיניות בשתי קטגוריות נפרדות ויציבות: הומוסקסואליות והטרוסקסואליות, שאין ביניהן השקה או חיבור. כפי שכתבה הפמיניסטית האמריקאית קייט מילט, “הומוסקסואליות הומצאה על ידי חברה סטרייטית כדי להתמודד עם הביסקסואליות של עצמה”.

במקרה של דיילי, ובמקרים דומים, מרתק לראות כיצד כלי התקשורת ממהרים לכסות ולטשטש על הפער שנוצר בין המציאות לבין החרדה. אך גם במקרה זה, וגם במקרים אחרים, הגיע הזמן לאפשר מקום לביסקסואליות – כהתנהגות, כזהות, כשיח וכפוטנציאל לשינוי.

שירי אייזנר היא כותבת ופעילה פמיניסטית וביסקסואלית בעלת הבלוג שחור-סגול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו