בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היכונו למרד הערבי

137תגובות

שרי הממשלה וראשי המערכת הפוליטית מקנאים בחשיפה התקשורתית הנוצצת שזכה לה ראש הממשלה בשבוע האחרון. בימים כתיקונם העיתונים ומהדורות החדשות היו עסוקים באישור חוק המשילות, בוועדת שקד או במירוץ לנשיאות. אבל נתניהו השתמש בכל דבר אפשרי כדי להפיק את הביקור שלו בארה״ב כספקטקל נוצץ: פגישה עם אובמה, נאום באיפא"ק, שבוע האוסקר, אוניית הנשק האיראנית, וכמובן – השקת סרט תדמית על ישראל בכיכובו. אפילו הפגנת המיליון של החרדים נראית כאירוע זניח בעבר הרחוק והשיחה המתוחה עם אובמה על הסכם המסגרת המדיני אינה רלוונטית.

אך אל דאגה. לחבר'ה האחרים: לפיד, בנט ואיווט מחכה שבוע מעניין אחר בו יספקו את מיטב גחמותיהם, כפי שסוכמו בהסכמים הקואליצניים חסרי כל אמון בסיסי. הם אפילו גיבשו מתווה הצבעה חריג לתקנון הכנסת, המיועד להצבעות על תקציב המדינה ועניינים הרי גורל אחרים, רק כדי להבטיח שלא יקום הצד שידפוק את רעהו בהעברת חוקי המשילות, משאל העם והשוויון בנטל.

האופוזיציה, שנראית מסורסת וחסרת אונים, לא ממש מתרגשת מהעברת חוקים אלה. חוק השוויון בנטל, שאין בו כל שוויון אלא רק משאלות לב, בונה את כוחן של המפלגות החרדיות. חוק משאל העם הופך לעניין של מה בכך, כשיו"ר האופוזיציה מצהיר שיתמוך בביבי בכל מהלך מדיני קרוב, תמיכה שככל הנראה כוללת גם כניסה לממשלה. המפלגות הערביות עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה, שנקבע במסגרת חוק המשילות על 3.25%, מספר מוזר לכאורה, שבתוכו מסתתרת המשוואה הקובעת את סף היכולת האלקטורלית של כל מפלגה ערבית אפשרית. אסור לטעות,  גם העבודה ומרצ ניסו לעשות זאת בעבר. בכנסת ה-17 הועלתה הצעת חוק, שהציעה להעלות את אחוז החסימה ל-3%, ושעליה היו חתומים בין היתר גם בוז'י הרצוג בעצמו ואילן גילאון.

כך שצריך לקרוא לילד בשמו: מי שבאמת נדפק בכל בליץ החגיגה הבהול הזה הם: הערבים.

לא חדש שהקונצנזוס הישראלי עושה הכל כולל הכל כדי לדחוק את הערבים לפינה בכל דרך אפשרית: הפקעת קרקעות, מדיניות המכוונת למניעת התפתחות כלכלית והגברת העוני, דיכוי, השתקה והפרדה בין נוצרים למוסלמים. אין להמעיט בחומרת כל זה, אבל כדאי דווקא להתמקד בפן הפרגמטי: הוצאת הערבים מחוץ למסגרת הייצוג הפוליטי היא ירייה ברגל היהודית-ישראלית. אם המפלגות הערביות ייצאו מהכנסת, הזעם הערבי כנגד הממסד יופנה למקומות אחרים, חזקים יותר ומחוברים יותר לשטח. ובמצב הנוכחי שבו כמעט 50% מהערבים אינם מצביעים לכנסת, כלומר שהשטח כבר דליק - קל מאוד להצית שריפה. אין חלל ריק בפוליטיקה - הוצאת המנהיגות הפוליטית הערבית מהתמונה תגביר את הסיכוי לתבערה חברתית וכלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית.

התוצאות של העלאת אחוז החסימה יעצימו את המאבק על זכויות והכרה בשאיפות הלאומיות והניכור לממסד ילך וייגדל. במהלך כזה יש גם קללה וגם ברכה. הקללה של העלאת אחוז החסימה אולי תביא גם את ברכת סוף השתיקה של האוכלוסייה הערבית ועלייתה על מסלול של אוטנומיה פוליטית. אולי זה עדיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו