בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פשעי חוק האזרחות

56תגובות

אם נגררת אל ניידת. הידיים הגוררות, ידי שוטרת. בצד, הילדים ממררים בבכי. הם אזרחים, ולכן אינם נתונים בסכנת מעצר וגירוש. אבי המשפחה גם הוא אזרח, משלם מסים, מצביע בבחירות, עוצר באדום. השכנים צועקים. האב מתחנן. הייאוש ניכר. אחרי חקירה ואזהרה האם תובל אזוקה אל עבר אחד המחסומים בגדה המערבית. החיילים יזהירו אותה בערבית-צבאית שלא תעז לחזור. היא תענה בעברית שרכשה בשנים האחרונות שיש לה בן זוג וילדים בישראל.

התרחיש המתואר כאן איננו בדיה אלא חלק מהמציאות ומהפחד הנוכח בחייהן של עשרות אלפי משפחות נפגעות התיקון לחוק האזרחות, שהוארך לאחרונה בשנה נוספת. מאז 2003, עת אושר לראשונה, הוביל התיקון לחוק האזרחות ליצירת מודל משפחתי ייחודי למדינת ישראל, שבו בעוד הילדים ואחד מבני הזוג הם אזרחים ישראלים בעלי זכויות, בן הזוג השני נותר ללא מעמד, ללא זכויות וללא כל אופק שיאפשר קבלת מעמד בעתיד.

התיקון לחוק האזרחות מונע מפלסטינים תושבי הגדה ורצועת עזה הנישאים לאזרחי ישראל מלקיים הליך איחוד משפחות וכך שולל מהם את האפשרות לרכוש מעמד קבע בישראל ולחיות עם בני זוגם. אלא שלמרות החוק וכדרכו של עולם, בני זוג ממשיכים להתחתן ולהתגורר יחדיו, גם בהעדר כל אפשרות לבצע הליך איחוד משפחות. ההערכה היא כי עד כה נפגעו 25 אלף משפחות מהתיקון לחוק. 25 אלף משפחות הן 50 אלף בני זוג ועוד עשרות אלפי ילדים, אזרחי ישראל, הגדלים במציאות שבה אמם אינה יכולה ללוות אותם לבית הספר מחשש שתיעצר ותגורש, או להיכנס אתם לקניון כי המאבטח בכניסה יבקש תעודה. היא לא יכולה ללמוד, לקבל טיפול רפואי, ללכת ללשכת הרווחה או לקחת את הילד לקופת חולים.

המציאות מורכבת אף יותר. מתוך אותה קבוצה של 25 אלף נפגעי ונפגעות החוק, כשמונת אלפים מחזיקים בהיתרי שהייה בישראל. כיצד מסתדרים היתרי השהייה עם הטיעונים הביטחוניים שעליהם מתבסס החוק? מה ההיגיון המאפשר לשלול מאדם את מעמדו בטענה של סיכון ביטחוני ובאותה נשימה להנפיק לו היתר שהייה באותה מדינה שבה הוא מהווה סיכון? ואם כבר ניתן היתר שהייה, מה הטעם לשלול זכויות חברתיות ממחזיקות ההיתר, נשים הנשואות לאזרחי ישראל שילדיהן הם אזרחי המדינה? המצדדים בתיקון לחוק האזרחות בוודאי לא פיללו לתוצאות הללו והם אינם רשאים לעצום עין מולן.

לאחרונה, בעקבות עתירה שהגשנו כבר ב-2009 (רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח וכיאן- ארגון פמינסטי), הוחלט כי שרת הבריאות תעשה שימוש בסמכותה ותחיל את חוק הבריאות על מי שאינם תושבים מוכרים עלי ידי משרד הפנים, מתוך הבנה שמדובר בבני ובנות אדם שמרכז חייהם בישראל. התקנות המעגנות שינוי חשוב זה נוסחו ופורסמו, אלא שגם בהן קיימת בעייתיות רבה.

הן מנותקות ממציאות החיים הקשה של רוב המשפחות, מתעלמות ממעמדן הסוציו-אקונומי ולמעשה מרוקנות מתוכן את ההתקדמות העקרונית שעשה משרד הבריאות. במתכונתן הנוכחית התקנות מפלות ומטילות מערך תשלומים בלתי אפשרי על המשפחות נפגעות החוק. כך למשל, בעוד שבני זוג שאינם פלסטינים הנשואים לישראלים זכאים לביטוח בריאות מלא בתנאים של אזרחים, ההסדר לפלסטינים כולל תשלום ראשוני גבוה, שעלול להגיע לעשרות אלפי שקלים, ואף תשלום חודשי קבוע, ובכך קושר בין הזכות לבריאות לבין מצבה הכלכלי של המשפחה. משמעות הדבר היא שעל הנייר תינתן הזכות לביטוח בריאות ממלכתי, אך בפועל, רק משפחות מעטות יוכלו ליהנות מכך.

המעשה ההגון הנדרש ממדינת ישראל הוא להחיל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי על נפגעות החוק באופן שווה ודומה לכל משפחה אחרת. שרת הבריאות חייבת לאפשר שוויון זכויות ממשי, לא רק תיאורטי. זאת, עד אשר יבוטל חוק האזרחות לחלוטין וייפתח הנתיב שבו יוכלו כלל נפגעי ונפגעות החוק לקבל את זכויות האזרח שלהם בחזרה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון רופאים לזכויות אדם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו