הבינתחומי: מתוך החברה ולמענה

אוריאל רייכמן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוריאל רייכמן

רוית הכט מנמקת את הכעס שמעורר בה המרכז הבינתחומי ב"תחושה של אי־צדק, של משחק לא הוגן", על קיומו של מוסד אקדמי שלא מחנך ל"שיתופיות וסולידריות", אלא לדגם הצלחה רפובליקאי, ש"רכיביו הם כסף וכוח" ("הארץ" 18.4). חבל שהכט אינה מסתמכת על עובדות, אלא על תחושות בטן ותדמיות.

ב–25 השנים האחרונות מתחוללת באקדמיה הישראלית מהפכה. ב–1989 למדו בישראל כ–75 אלף סטודנטים; כיום - כ–300 אלף. עד 1990 היו בישראל שבע אוניברסיטאות, ומי שהתקבל אליהן זכה במערכת הוראה טובה יותר. מצב זה פגע קשות בשוויון ובניידות החברתית, ומרבים נמנעה הזכות להשכלה גבוהה. הדבר נבע מעיוורון חברתי ומתפישה ארכאית של תפקיד האוניברסיטה, שלפיה היא מיועדת לקבוצת עילית מצומצמת שתהווה את דור החוקרים הבא.

מדור הזירה

פריצת "תקרת הזכוכית" של ההשכלה הגבוהה לא באה ביוזמת המועצה להשכלה גבוהה אלא חרף התנגדותה. ב–1992 נחקק חוק יסוד חופש העיסוק. המל"ג נאלצה להכיר במוסדות החדשים - בתנאי שלא יקבלו מימון ציבורי. כיום לומדים באוניברסיטאות פחות ממחצית הסטודנטים בישראל.

מייסדי הבינתחומי, הראשון מבין המוסדות הלא מסובסדים, עמדו בחזית המאבק לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה. מראשית דרכו, ב–1994, הוא נתקל בעוינות מצד האוניברסיטאות. הצלחתו מקורה באמון של הסטודנטים, בחלוציות ובאיכות חברי הסגל המייסדים. הבינתחומי לא קיבל מימון מהקופה הציבורית. הוא מוסד חלוצי ללא כוונת רווח, שצמח מתוך החברה ולמענה, על בסיס תרומות מאנשים שהאמינו בצורך להרחיב את מסגרות ההשכלה הגבוהה.

שכר הלימוד בבינתחומי מכסה כ–80% מהתקציב השוטף. היתרה באה מתרומות. האם כמוסד מחקרי שכר הלימוד בבינתחומי גבוה מדי? עלות יחסית של סטודנט באוניברסיטאות מורכבת מהקצאת כספי המדינה ומשכ"ל של 11 אלף שקלים. כך, עלות שנתית ממוצעת של סטודנט באוניברסיטה העברית עומדת על 85 אלף שקל (יותר מכפול מהבינתחומי) ובאוניברסיטת תל אביב 62,700 שקל - מעל 50% יותר. למרות אמצעים מוגבלים יותר, מצליח הבינתחומי להקנות השכלה והכשרה לבוגריו ולהגיע להישגים מחקריים מרשימים.

בבינתחומי בוחרים ללמוד סטודנטים מכל שכבות האוכלוסייה. אלה שמילאו חובתם כלפי המדינה אינם נהנים מתמיכתה ורובם נאלצים לעבוד בכמה משרות כדי לעמוד בשכר הלימוד. זאת, בשעה שהמדינה מעבירה כל שנה למוסדות האקדמיים כ–9 מיליארד שקלים. האם העברה זו פוטרת את המדינה מלפעול למען כל אזרחיה לפי קריטריונים הוגנים ושוויוניים? לסטודנטים שלנו, ולא לאחרים כדברי הכט, יש דווקא בסיס לטענות על "אי־צדק ומשחק לא הוגן".

שליחותו המרכזית של הבינתחומי היא חינוך מנהיגי העתיד. לומדים בו 6,500 סטודנטים, 1,500 מתוכם מ–86 מדינות וכ–70% מהם "עושים עלייה". ציונות עדכנית אינה מנוגדת למאמץ אינדיווידואלי. אנו מאמינים שבוגרי הבינתחומי מחונכים לקחת אחריות על חייהם, תוך התחשבות באחר, ועמידה על משמר ערכיה של ישראל. העשייה החברתית של הסטודנטים והבוגרים שלנו, לצד יזמות בזרועות הממשל ובשוק החופשי, הם נושאים שאנו שוקדים לטפחם זה 20 שנה ורואים בהם את שליחות חיינו.

פרופ' רייכמן הינו נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ