יעלון וגנץ, התפטרותכם התקבלה - דעות - הארץ

יעלון וגנץ, התפטרותכם התקבלה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שנת 1952 היתה אחת השנים הקשות בתולדות המדינה. המצב הכלכלי היה בכי רע, וצה"ל לא הצליח למנוע את התקפות ה"פדאיון" על אזרחים שלווים. לא היה אפילו מספיק מטבע זר כדי לקנות מזון או דלק. לנוכח המצוקה הכלכלית הקשה, הגיע ראש הממשלה דוד בן גוריון למסקנה שחייבים לקצץ 10% מתקציב צה"ל.

באותם ימים צה"ל היה צבא קטן ויעיל, בלי שומן כלל, הפוך בתכלית מצה"ל השמן של היום. הרמטכ"ל היה יגאל ידין, גיבור מלחמת העצמאות. בן גוריון קרא לו והודיע על הקיצוץ המתוכנן. ידין ענה שגם התקציב הקיים אינו מספיק מול התעצמות מדינות ערב, ואי אפשר לבצע שום קיצוץ. בן גוריון הגיב בשתי מלים: "התפטרותך התקבלה".

ידין הלך הביתה, מרדכי מקלף החליפו, וראו זה פלא, הוא השכיל לספק ביטחון לעם ישראל גם עם תקציב מקוצץ.

אם בנימין נתניהו היה בן גוריון, הוא היה צריך לומר לבוגי יעלון ולרמטכ"ל: "התפטרותכם התקבלה". זו היתה צריכה להיות התגובה ההולמת על הפרסום החצוף של השניים מיום שישי האחרון, לפיו הם מבטלים את תרגיל העורף הגדול, "נקודת מפנה 8", עקב "המשבר התקציבי שבו נמצאים מערכת הביטחון וצה"ל". השניים אף הוסיפו שמדובר רק ב"צעד ראשון בדרך להפסקה כמעט מוחלטת של האימונים בצה"ל בשל אילוצי תקציב".

הכרזתם של יעלון ובני גנץ היא קריאת תיגר על השלטון הדמוקרטי בישראל. הם הרי נבחרו כדי לספק ביטחון לעם ישראל, והמשימה הראשונה שלהם היא לאמן את צה"ל כדי שיכול לעמוד במבחן הצבאי הבא. אם הם מפסיקים אימונים, הם מכריזים בעצם שלא יבצעו את התפקיד שהוטל עליהם. הם מכריזים בעצם על מרד. לכן עליהם ללכת הביתה, אם לא מיוזמתם, אז במצוות ראש הממשלה.

במקרה של ידין היה מדובר בצבא קטן ועני, שעמד מול צבאות ערב גדולים. היום מדובר בצבא גדול ועשיר שיש לו תקציב ענק, שגבוה יותר מסך כל התקציבים של כל מדינות ערב שמסביב. ולא רק זאת, התקציב עמד על 49 מיליארד שקל ב–2007, וגדל ל–61 מיליארד ב–2013. אז מה עוד הם רוצים?

ביולי 2013 החליטה הממשלה על קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, אבל באוקטובר 2013 הוחזרו לצבא 2.75 מיליארד, ואחר כך נוספו לו עוד כמה מאות מיליונים, כך שהקיצוץ בוטל, והוסכם שהביטול הוא סיום סופי ומוחלט של הוויכוח של תקציב הביטחון ל–2014. אז מאין החוצפה לתבוע עכשיו עוד כסף, ולהפסיק בגין זה אימונים?

אם ליעלון ולגנץ יש בעיה עם התקציב, הם צריכים ללמוד איך לנהל ארגון תחת מגבלות. את האימונים הם צריכים לעשות בכל מקרה, אבל כדי לממן אותם הם יכולים לחסוך בסעיפים רבים אחרים, כמו הפנסיה השערורייתית מגיל 46 לאנשי העורף, עודף כוח האדם הגדול, המיפקדות המנופחות, הפרויקטים הגרנדיוזיים, אגף השיקום, המשלחות לחו"ל, נקודות הספורט, הרכב הצמוד לקצינים זוטרים בקריה, ועודף השומנים האחרים שבהם טובע צה"ל. הרי אנחנו נמצאים כיום במצב הביטחוני הכי פחות מסוכן לישראל זה שנים. אז מתי אפשר לחסוך אם לא עכשיו?

הציבור הרחב צריך להבין שהצבא לא מנהל מאבק מול האוצר. הוא מנהל מאבק מול אזרחי המדינה, כי כל תוספת תקציבית לצה"ל תבוא על חשבון חינוך, בריאות, רווחה, תשתיות, מחקר ופיתוח, הכשרה מקצועית, מעונות יום ועזרה לקשישים.

אם היה לנו את בן גוריון, הסיפור היה נפתר כבר מזמן. אבל לנו יש את נתניהו, שמפחד מכל עלה נידף. שיקרא את הביוגרפיה של בן גוריון, בעיקר את הפרק על 1952.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ