בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד נתגעגע לחמאס

93תגובות

הנה הגיע הרמדאן, וצה"ל כהבטחתו החל להסיג את יחידותיו המובחרות מהשטח, כדי לא לקלקל לתושבי הרשות את החג. לוחמינו חוזרים בידיים ריקות והרמטכ"ל בני גנץ הכריז שהחשש לחייהם של החטופים גובר. אמירה שהיא היפוכה של ההכרזות הקודמות, שלפיהן הנחת הצבא היתה שהם עדיין בחיים. לכתבים הצבאיים יש סגנון משלהם לתאר מצבים כאלה. עמוס הראל כותב ב"הארץ" שהמטכ"ל מוריד את רף הציפיות. ואילו רון בן ישי כותב, שהנושא הועבר למודיעין וזה "עלול לקחת אפילו שנים".

לא ברור מי הגה את הרעיון לשגר את משלחת שלוש האמהות שתצא לנאום במועצה לזכויות האדם של האו"ם בז'נבה, אין זה גוף שחבריו מזילים דמעות סנטימנטליות בשבילנו. אין זה מפתיע שבעוד האמהות מזילות דמעות מול קהל אטום, במועצת הביטחון עלתה הצעה לגנות את ישראל על מבצע "שובו אחים", שנגנזה רק הודות להנחיה ישירה של אובמה.

ביבי תפס פיקוד במהלך המבצע, והירבה להופיע כאילו היה דובר צה"ל בשטח. שערו הדליל מתעופף ברוח, צווארון חולצתו פתוח — בוגי לימינו והרמטכ"ל לשמאלו חמוש ברובה טעון — והוא מדווח מעת לעת על התקדמות הכוחות בשטחי הרשות. הוא גינה את אבו מאזן, אף על פי שלראש הרשות היה דווקא האומץ לגנות באוזני שרי החוץ הערבים את עצם החטיפה ואת מבצעיה. רק מפה היתה חסרה לו, לביבי, כדי שיצביע באילו בתים ומרתפים היו חיילינו. כמובן שהוא לא החמיץ את ההזדמנות למתוח ביקורת על אובמה בשידור הציבורי בניו יורק.

כל ההקדמה הזאת נועדה לומר, שבעוד אנו עסוקים עם עצמנו, מתרחשת דרמה עולמית אמיתית. המדינות הסובבות אותנו מצויות בתהליך של נפילה בידי האיסלאם הקיצוני. המזרח התיכון נתון בעיצומם של שינויים טקטוניים. המדינות והמשטרים סביבנו ומעלינו קורסים או עומדים לקרוס. סוריה, עיראק, לוב וכו'. חיזבאללה שולט למעשה בלבנון, אל־קאעדה והג'יהאד העולמי מסכנים את מצרים דרך השתלטות זוחלת בסיני, שלא לדבר על האחים המוסלמים.

גם ירדן, שיש לה גבול עם סוריה, וסובלת ממתחים פנימיים, עלולה ליפול בידי כוחות השחור. הכוחות הללו, שרוצחים ללא רחמים אלפי אנשים העומדים בשורה כמו שעשו הנאצים, לא מכירים גבולות. הם מוחקים בפועל את גבולות "סייקס־פיקו", שקבעו אנגליה וצרפת. משטרים קורסים, וארגוני טרור רצחניים עם יכולות גדולות ומעצורים קטנים מהווים סיכון פוטנציאלי לצדנו, מתחתינו ולאורכנו. שיעים, סונים, כורדים, ועוד מעט נחזור לימי החליפויות. לא במקרה נוצר קשר סמוי בינינו לבין מצרים של סיסי, כשכוחות השחור מקימים אט אט את הבסיס האזורי שלהם בסיני. לאיראן יש סיבה טובה לא להתעסק אתנו, מה גם שהיא עצמה שקועה בבעיות משלה. לא במקרה סעודיה הביעה רצון להיות מעורבת בהסדר ישראלי־פלסטיני. עוד לא ברור מדוע ישראל לא הבינה את הרמז.

דני איילון, מעין גאון מווילנה מקומי, אמר לא מכבר, שאמנם "לממשל האמריקאי יש מחויבות לביטחונה של ישראל, אך אנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו". קצת חוצפה בהתחשב בעובדה, שממשל אובמה שקוע עד לשד עצמותיו בסיוע הביטחוני שהוא מעניק לנו. האופטימיסט הישראלי יאמר שבינתיים מצבנו בסדר. ביבי הואיל בטובו אפילו לשבח את אבו מאזן על שגינה את החטיפה. אבל כל ילד יודע, שהבעיה שלנו היא לא אבו מאזן ולא הרהיטים החדשים של שרה, אלא חוסר יכולתה של הממשלה לראות צעד אחד קדימה. עוד נתגעגע לחמאס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו