בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תתנו לוואטסאפ לנצח

6תגובות

נדמה שהשימוש הנרחב בוואטסאפ בזמן מבצע "צוק איתן" חילק את הדיון לשני קטבים: אנשי התקשורת הישנה והממוסדת, המנסים לסתום סכר באמצעות אצבעותיהם, ואנשי התקשורת החדשה והפרועה, הדוגלים בהפצת מידע ללא סייגים. אבל המציאות, כדרכה, קצת יותר מורכבת.

אבירי חופש המידע לועגים, בצדק, לתרעומת שמביע צה"ל על הפצת "שמועות בוואטסאפ". הם מתארים את מי שיוצא נגד הרשתות החברתיות, בצדק, כאנשים מיושנים שאינם מודעים לעולם המשתנה והדינמי. הם סבורים, בצדק, כי אנשים אלה צריכים להבין שהם הפסידו במערכה הטכנולוגית לטובת פייסבוק, טוויטר והרשת בכלל.

נעה לנדאו תיארה את המאמץ הממסדי במאמרה באתר "הארץ" כמאבק חסר תוחלת. לדעתה, מאז כתב היתדות, דרך המצאת הדפוס ועד האינטרנט, הבעיה מעולם לא היתה במדיום אלא בגורם האנושי. "כל עוד ישנם בני אדם בעולם, לא רק שיהיו מלחמות, יהיו גם שמועות". כותרת המאמר היא גם המסקנה: "תשלימו עם זה: הוואטסאפ בלתי מנוצח".

היא צודקת: הבעיה היא אכן הגורם האנושי. העובדה שמשפחה שכולה נאלצה לגלות ששכלה את בנה דרך רשתות חברתיות היא לא אשמת ההייטקיסטים שהמציאו אפליקציה שימושית וחינמית. הבעיה היא באותם אנשים, אותם סקרנים, שהעבירו את המידע הלאה והלאה עד שהגיע לסמארטפון הכי לא נכון שיש.

אבל היא גם טועה: כמו שלא נגיב בתבוסתנות לגילויי אלימות רק בגלל שאלימות מלווה את האנושות מאז ראשיתה, כך גם אין סיבה שנגיב בתבוסתנות לתופעה שאנחנו כחברה רואים כמזיקה. נסו לדמיין שנחליף את הגורם האנושי המכונה "שמועות" בתופעות אנושיות אחרות. בכל זאת, כל עוד ישנם בני אדם בעולם, יהיו רציחות. כל עוד יש בני אדם בעולם, יהיו מקרי אונס. כל עוד יש בני אדם, דברים רעים קרו, קורים ויקרו. כמו שציינה לנדאו בעצמה, כל עוד יש בני אדם, יהיו גם מלחמות. אבל האם זו סיבה להסכים למלחמות? האם זו סיבה להרים ידיים? אני לא בטוח.

אבירי חופש המידע מבקשים מאתנו להפסיק לתקוף את השליח, כשהשליח התורן הוא וואטסאפ ודומיו. אבל טעותם הבסיסית נעוצה בתפישה הדטרמיניסטית שטכנולוגיה מנותקת מהאדם, ולפיכך השימוש בה לא ניתן לשינוי. לכן כל כך נוח ללעוג לדובר צה"ל כמי שזועם על פיקסלים. טעותם של המטיפים לחופש מידע לא כל כך שונה מטעותו הממסד. שניהם לא מבינים שבין הטכנולוגיה לגורם האנושי קיים גורם נוסף שניתן להצביע עליו ושאליו יש לפנות: החיבור של האדם וטכנולוגיה.

במשך שנים ארוכות אנשים נהרגו סתם כך בתאונות דרכים, עד שבשנות ה-50 החלו יצרני מכוניות בארה"ב להתקין חגורות בטיחות. שנים ארוכות נוספות חלפו עד שנהגים ונוסעים החלו להשתמש בהן. הדרך לשם חלפה דרך התמקדות בחיבור בין האדם למכונה, בדפוסי השימוש האנושי בטכנולוגיה. האם ניתן לעשות את אותו הדבר עם שמועות בוואטסאפ? ייתכן שכן וייתכן שלא, אבל אם לא ננסה, גם לא נגלה.  

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו