גם אלתרמן ובן גוריון היו "שמאל רדיקלי"?

יואב סילברט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב סילברט

הרוח הרעה ששטפה את החברה הישראלית בשנות הכיבוש הארוכות השכיחה מרוב העם את המשנה הציונית הישנה, כאשר מה שנראה היום כ"שמאל קיצוני" היה המובן מאליו הציבורי. לא רק אנשי "מרכז" כיאיר לפיד מנסים להרחיק עצמם מהתנגדות לכיבוש ומה"זועביז". אפילו פוליטיקאים המזדהים כ"שמאל", כמו שלי יחימוביץ, הצניעו מאוד את סוגיית הכיבוש בפנותם אל ציבור הבוחרים. הגדיל לעשות ערן חרמוני, אשר הציג במאמר אינטרנטי שפורסם באתר "הארץ" את ארגון "בצלם" כמי שמנוגד לציונות, בעודו מבכה את העובדה, שארגונים שכמותו "חטפו לו את השמאל" והפכו אותו "ללא ציוני" . ובמה אין ארגונים אלו ציוניים? בכך שהם מוקיעים את פשעי המדינה הציונית נגד נתיניה הערבים בשטחים הכבושים?  

לא תמיד הדברים נראו כך. בסערת מלחמת העצמאות לא היו האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות "בצלם". באותם ימים, פרסם אדם שאיש לא העמיד בספק את נאמנותו לרעיון הציוני, המשורר נתן אלתרמן, בביטאון השלטון "דבר" גינוי חריף למעשה זוועה שנעשה על ידי חייל לוחם, ושעבר ללא תגובה של מפקדיו, וכך כתב: "הַנַּעַר חִיְֵּך בְּשִׁנַּיִם־חָלָב:/ "אֲנַּסֶה הַּמִקְלָע"... וְנִּסָה./  רַק הֵלִיט הַּזָקֵן אֶת פנָיו בְיָדָיו.../ וְדָמֹו אֶת הַכֹּתֶל כִּסָה." למרבה הפלא, לא רק שמעשה ההלשנה "הקיצוני" של מי שמילא אז את מקום "בצלם" לא הוקע על ידי השלטון, אלא שראש הממשלה אז, "הקיצוני" דוד בן גוריון, שיבח את המלשין על התוקף המוסרי של דבריו. באירוע קודם אותו אלתרמן, המלשין הידוע, תקף בשירו "מקרה פעוט" מעשה חמס של בני תנועת נוער במקשת אבטיחים של ערבים מטול כרם, שלוש שנים לפני קום המדינה ושנים רבות לפני בריונות המתנחלים בשטחים הכבושים ביהודה ושומרון של היום.

מדור הזירה

שנים רבות קודם לכן, כשהמדינה היהודית הייתה עדיין חזון רחוק, נזהרו כמה מאבות הציונות מלהפוך את תנועת השחרור היהודית לתנועת חמס נגד תושביה האחרים של ארץ ישראל. בהתייחסו למפעל "גאולת הקרקע" קרא אהרון דוד גורדון במאמריו לא להסתפק בקנייה פורמלית של האדמות מידי האפנדים היושבים בביירות, ולהגיע להסכם גם עם האריסים הערבים המעבדים בפועל את אותן האדמות. מעניין מה היתה דעתו, אילו חי היום, על הפקעת אדמות בצו מנהלי?

בתחום החינוך, המחנך הציוני פורץ הדרך, יצחק אפשטיין, שבין שאר מפעליו היו הנהגת שיטת ההוראה "עברית בעברית" והנחת היסודות לבתי ספר עבריים בצפת ובראש פינה, מזהיר מהסכנה שבחינוך ללאומנות ולכוחנות. במכתב לאסיפת היסוד של הסתדרות המורים (הוא שהה באותה עת בלימודים בשווייץ) הוא כותב: "יש בקצת בתי הספר לאומיות נפרזה... האין לערער על זאת?". מגמה זאת, שהיתה "בקצת מבתי הספר", נהפכה למגמה המרכזית בחינוך בארץ והצמיחה פירות באושים.

אם "בצלם" הם פוסט ציוניים וקיצוניים, אז כך הם גם אלתרמן ובן גוריון, גורדון ואפשטיין, ואני עצמי פוסט ציוני גאה; אך האמת הנשכחת היא שבעולם שבו חברי כנסת כמו אלקין  ולוין חטפו את המונופול על הציונות, נשכחה הציונות הישנה והטובה של מייסדי המדינה, שהיו – זאת יש לזכור – שמאלנים.

ד"ר יואב סילברט הינו מרצה בגמלאות במכללות להוראה בית ברל ולוינסקי בתחומים: היסטוריה של החינוך בארץ ישראל ופילוסופיה של החינוך. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ