בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצעד אומללי נתניהו

262תגובות

אופיר אקוניס — כשהשר־ללא־תיק החדש עבד בעבר כיועץ התקשורת של יו״ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, הוא נאלץ לשמוע שוב ושוב, במשך חודשים, איך הבוס מראיין בלי בושה מועמדים להחליף אותו. אחרי זה הופצה שמועה קטלנית לפיה ישנה איזו קלטת מסתורית שבה הוא מדבר סרה, אלוהים ישמור, בגברת. אקוניס עבר השפלות, עזב/הועזב, אבל שום דבר לא שבר אותו. תמיד נאמן ללא תנאי וצייתן. ביום חמישי התברר לו שכל העבדות הזאת לא הסירה מגבו את תווית החשוד. מסוכן, מתברר, להפקיד בידיו את תיק התקשורת. הוא עלול לגדל עמוד שדרה, חוששים בבלפור. מה אמר אקוניס לבוס הגדול, כשהאחרון סיפר לו שיהיה ״שר במשרד התקשורת״ ולא ״שר התקשורת״? האם העז לצייץ? לרטון? לנסות לשכנע שוב את נתניהו בנאמנותו, כאילו 20 שנות מסירות אינן מספיקות?

מרק ישראל סלם

יולי אדלשטיין — בעשרות שנים נבנתה מסורת צנועה שבמסגרתה יו״ר הכנסת מפגין ממלכתיות, מעז אפילו לגלות עצמאות מול ראש הממשלה ממפלגתו. מיצחק ברמן, דרך שבח וייס ואברהם בורג ועד דליה איציק ורובי ריבלין. עד שהגיע אדלשטיין. כבר כשלקח את התפקיד, תוך שותפות לתרגיל המסריח שבו הודח ריבלין, היה ברור שמשהו השתנה אצלו. יו״ר הכנסת לא העלה את חוק מע״מ אפס כשזה לא היה נוח לנתניהו. הוא נתן יד לתהליך מצ׳וקמק של שינוי חוק יסוד: הממשלה בתוך יומיים וחצי על ידי ממשלת מעבר. יו״ר הרשות המחוקקת ניצח על בריאת סט שלם של כללים חדשים, שנתפרו במיוחד לחשדנותו האינסופית של ראש הממשלה, שבטוח שכל חברי מפלגתו הם זונות פוליטיות, ולכן חיוני שיצביעו בעד הרחבת הממשלה, לפני שהם יודעים מה נותנים להם. גועל.

סילבן שלום — ״משרד החוץ או בחוץ״, שנו באוזנינו שוב סילבן ואנשיו. ״הפעם הוא רציני״, חזרו והדגישו באוזני העיתונאים הספקניים, שזוכרים איך ב–2009 הסתיימו איומיהם בכך שסילבן קיבל את הכיסא ליד נתניהו, כדי שיראו אותו בפריים הטלוויזיוני הקבוע של ישיבות הממשלה. האיש שאף כיבוד ריק לא זול מדי בשבילו, קיבל את התואר המבזה מכולם: ״המשנה לראש הממשלה״, המצאה שנתפרה לאיש רודף כבוד אחר (שמעון פרס), ומעולם לא הגיעה לספר החוקים שלנו (אבל נראית מעולה בכרטיס הביקור באנגלית). מעניין איך בישר לראש הממשלה הדפיוטי־פריים־מיניסטר החדש (שמשום מה לא גילה עניין במשרד האנרגיה והמים) שגם הפעם הוא איים באקדח ריק ומוכן לקחת את תיק הפנים המסורס. לא פחות מעניין מי יהיה הפעם דוברו — שיריב עם מפיקי התוכניות בטלוויזיה, כדי שלא ישכחו חלילה לכתוב שהשר הוא ״המשנה לראש הממשלה״.

אמיל סלמן

בנימין נתניהו — איך הבן־גוריון המודרני שלנו מסביר לעצמו את הבוז שרוחשים לו כמעט כל עמיתיו? הסאטיריקן המבריק, איוב קרא, מאשפז את עצמו בבי״ח ומקבל ״סגן שר במעמד שר״. צחי הנגבי מכחיש את דבריו בנאום ההשבעה שלו. גלעד ארדן אומר לו "לא". אלקין עושה שרירים, איווט מקלל אותו, תשע שנים שהוא ראש ממשלה, נבחר לכהונה רביעית, גבר על כל אויביו, כולל המדומים ועדיין נאלץ להתרוצץ בליל ההשבעה שלו בכנסת כמו עכבר מורעל, לבקש לדחות את שעת ההשבעה, לבייש ולהתבייש, בדיוק כמו בערב המסויט ההוא ב–96', כשרק נכנס לתפקיד. איך נתניהו מסביר לעצמו שככה זה נראה אצלו תמיד?

הציבור — אנחנו הכי פתטיים. שוב כותבים, שוב מבקרים, אבל בסוף אקוניס וסילבן ואדלשטיין ונתניהו ימשיכו לנהל אותנו ואנחנו נישאר עם תחושת הבחילה, המבוכה, הבושה, וההרגשה שהטקס, הממשלה הזאת, הדבר הזה — מה שזה לא היה — בכלל לא שלנו.

הכותב הוא עיתונאי "חדשות 10"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו