תשובה ליוסי שריד ממשת"פ - דעות - הארץ

תשובה ליוסי שריד ממשת"פ

איתן ששינסקי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
איתן ששינסקי

יוסי שריד מבקר אנשים מחוץ למערכת הממשלתית, כמוני, כמו קרנית פלוג, עדנה ארבל ואחרים, אשר מוכנים לייעץ לממשלה בראשות בנימין נתניהו ואף להשקיע עבודה בנושאי מומחיותם ("רשימת המשת"פים: כל המי ומי", "הארץ", 21.8). שריד מלגלג על נימוקים כמו "נשפיע מבפנים" או "בלעדינו היה גרוע יותר" וקורא לנו בשם משת"פים, והקונוטציה ברורה.

שריד אינו נכנס לגופם של נושאים, ולכן אינו מתייחס לעקרונות או ל"קווים אדומים" שאסור לחצותם. מבחינתו: כל שיתוף פעולה מוקצה, אסור. אני מסכים עמו, שיש מקרים שבהם הסירוב צריך להיות קטיגורי. לא הייתי מייעץ, למשל, לממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה. אינני חושב שאנחנו שם, ואני מניח ששריד יסכים לקביעה זו.

לכן השאלה האמיתית היא: מה הם העקרונות ו"הקווים האדומים" הצריכים להנחות אנשים כמוני כשהם מתבקשים להשתתף בקביעת מדיניות זו או אחרת? אפשר לשאול את אותה שאלה גם כשמדובר בפוליטיקאים. למשל, רגע לאחר שהסתיימה מערכת הבחירות ב–1999 הבטיח יוסי שריד, כראש מרצ, לבוחריו, שלא יישב בממשלה עם ש"ס והחרדים, אבל מיד לאחר מכן הצטרף לממשלה כשר החינוך עם ש"ס והחרדים ("כדי להשפיע על תהליך השלום מבפנים").

הבה נתמקד בעקרונות הצריכים להנחות אנשי אקדמיה כמוני. שריד משבח את "חוק ששינסקי" (2011), שהבטיח את הכנסות הממשלה והציבור מן הגז. אני גאה בעבודה שעשיתי (בהתנדבות) בתנאים קשים במיוחד. בדיונים כעת על מתווה הגז היתה עמדת הממשלה היום חלשה יותר לאין ערוך, אילולא אותו חוק. ברצוני להזכיר לשריד: המינוי לוועדת ששינסקי 1 היה על ידי ממשלה בראשות נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ. ועדת ששינסקי 2, שעסקה ביתר משאבי הטבע, מונתה גם היא על ידי ממשלה בראשות נתניהו, כששר האוצר יאיר לפיד, ועתה יש מאבק קשה ומתסכל של הון־שלטון על יישום המסקנות, מאבק שטרם הוכרע.

לפי הגישה הכוללנית של שריד, הייתי צריך להימנע הן מששינסקי 1 והן מששינסקי 2, גם אם אלו מתקנות עוול בנוגע לחלקו של הציבור בהכנסות ממשאבי הטבע. לדעתי, גישתו מוטעית. לטעמי, העיקרון האמור להנחות אנשים כמוני הוא נאמנות לעקרונותי המקצועיים והנורמטיביים. אני משוכנע, שזה גם מה שהנחה את הנגידה פלוג כשהביעה תמיכה במתווה הגז.

אגב, על פי הגישה של שריד, גם מנואל טרכטנברג היה צריך לסרב לעמוד בראש הוועדה שלו, שמונתה על ידי נתניהו. מקרה זה מעלה את התסכול האמיתי של אנשי אקדמיה המעורבים בדיונים על קביעת מדיניות. ועדת ששינסקי 2 בראשותי ישבה שנה וחצי על המדוכה בדיונים אינטנסיביים והזמינה חוות דעת של מומחים מן השורה הראשונה מחו"ל. וכשההמלצות מגיעות לדרג הפוליטי הקובע, וכך ראוי, מגיע גם יומם של הגופים האינטרסנטיים, ולפעמים הם מנצחים. זה "הסיכון המקצועי" של משת"פ כמוני.

הכותב הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ