שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאמרו האחרון של יוסי שריד

כי אותנו קידשת

יוסי שריד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי שריד

גם טרוריסטֵי עירך קודמים: בתיהם לא ייהרסו, משפחותיהם לא ישאו בחטאם. כי האלוהים שלכם פוקד עוון אבות על בנים, על שילֵשים וריבֵעים רק אם הם שונאיו; ואילו לאלפי אוהביו ושומרי מצוותיו הוא עושה חסד (מן המקורות ומ"תורת המלך"). זה לא האלוהים שלי, רציתי שתדעו.

השופט נועם סולברג הולך בעקבות אלוהיו: "במגזר היהודי אין צורך הרתעה... הציבור היהודי, ככלל, מורתע ועומד ואינו מוסת", חורץ השופט את משפטו. מי הם אותם רשעים, שהוציאו דיבתם של שופטי ירושלים רעה, כאילו יתבודדו להם במגדל שן, ולא בתוך עמם יֵשבו. הנה, גם שופטים הם שותפים לדעתנו הטובה על עצמנו כחסיני אש הסתה. רק בנו, מכל העמים, לא תיפול שלהבת הלינץ', כי "בנו בחרת".

לטרוריסטים יהודים ולגובי תג מחיר דואגים לסידור מיוחד על כל צרה שלא תבוא: מצמידים אליהם מקורות מודיעין רגישים עד מאוד, שאותם אי אפשר לחשוף, וכך מבטיחים להם חסינות. אמנם בנימין נתניהו דפק על השולחן ו"הנחה" כהרגלו, אך הוא לא התכוון, חלילה, לפגוע בביטחון המדינה. אולי רק עכשיו, לאחר ארבעה חודשים ומחשבה רביעית, נורשה סוף־סוף לדעת את זהותם. אך עוד רבה הדרך, עוד ארוכה החקירה.

את עמך־ישראל אין צורך להרתיע, כי ליגאל עמיר לא נמצאו עד כה חסידים. איש לא שמע מִצהלות חתנים, כשנודע להם דבר הרצח מתחת לחופה. רק השבוע סיפרה לי ידידה סופרת על חוויה שעברה באחרונה בבית ספר ממלכתי דתי בשטחים, כשיצאה לחפש הוקעה ומצאה הזדהות.

והאמת, למה להרתיע מלכתחילה, אם בדיעבד מקלים בעונש ואף מעניקים חנינה, כי כולנו "פמיליה" אחת גדולה. כך נמשכת השרשרת מטבח כפר קאסם לרצח קו 300, ועד ל"מחתרת היהודית" ולארגון להב"ה — כולם אסירי ציון ואסירי תודה לדלת המסתובבת ולשופטים שמשמנים את צירה. ומעשי אבות סימן לנכדים.

גם ברוך גולדשטיין הי"ד נקבר בקבורת חמור במאוזוליאום מפואר, שנבנה לזיכרון הדיראון בקרית ארבע היא חברון. וריבואות העולים לרגל מדי שנה, מרימים רגלם ומשתינים על הקבר — להשקות את הנטיעות שניטעו לכבודו של "ברוך הגבר".

כך טרוריסטים מעירנו, וכך מרגלים מבשָרנו. ה"שטירמר" האמריקאי פירסם השבוע מאמר מערכת, שמצדד בעמדתו של הצורר אובמה: "בעיני תומכיו", נכתב, "נחשב יונתן פולארד לגיבור. אבל הוא הפר חמורות את החוק, ומעל באמונה של ארצו. הוא אינו ראוי להתחשבות מיוחדת".

ו"ניו יורק טיימס" מוסיף: "מכתב האישום נגדו מצטייר פולארד כרוכל, שהיה מוכן לסחור בסודות גם עם פקיסטאן ודרום אפריקה בעבור בצע כסף. ישראל עצמה שילמה לו לא מעט. עובדות רבות נותרו עלומות, כי פולארד הודה באשמתו, על כן לא כל הראיות נחשפו במשפט". כעת נגזרו עליו עוד חמש שנות גלות בגולאג מנהטן. על "קדוש מעונה" אחר הושתו לצמיתות תנאי שחרור נקמניים לא פחות, ובית המשפט הישראלי סמך עליהם את ידו.

ככה זה בעולם: כל אומה נוטה חסד למרגליה ולמרצחיה, שממנה הם יוצאים ולמענה הם פועלים. והשבט היהודי עולה על כולם: ישראל, אף על פי שחטא — ישראל הוא; אחים בדם הם אחינו גיבורי התהילה. רק פלסטינים מוסתים מהללים שאהידים, מה להם ולנו: הם צריכים להוכיח קדושה במותם — על בסיס פרטני ובכפוף לתנאי המבצע; ואילו קדושתנו הקולקטיבית בחיינו היא אקסיומה, כי "אותנו קידשת"; ולא מהמוות מביאים ראָיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ