בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולי בוגי

221תגובות

זה קרה בעוד אחד מהמשברים הבלתי נגמרים של ערוץ 10. אנשי הערוץ התרוצצו משר לשר, חיפשו מישהו שיעז להיכנס לראש הממשלה ולומר דברים נגד סגירת הערוץ. לא הייתי שם, אבל אני מבין שכמעט כל השרים היו מסבירי פנים, וחלק אף סיפרו בלהט כמה הם עוזרים לערוץ מאחורי הקלעים, ממש מדברים עם בנימין נתניהו על זה. בין השאר, מתברר, אנשי הערוץ נכנסו גם לשר לעניינים אסטרטגיים אז, משה בוגי יעלון. הפגישה ארכה 7 דקות. יעלון דיבר מעט מאוד, וההנחה היתה שמי שרוצה להתמנות לשר ביטחון לא ממש מתכוון לשים נפשו בכפו ולריב עם נתניהו על משהו שהוא בכלל לא מזוהה אתו.

ביום ראשון התכנסה ועדת השרים לענייני חקיקה לדיון בנושא. שר התקשורת, משה כחלון, ידע להסביר בחדרים סגורים שזה טמטום של ממש, היה מדובר בפרישׂה של אחד מחובות הערוץ. זה לכאורה היה בכלל במגרש שלו, אבל כחלון, כנראה, פחד מנתניהו ולא רצה לריב אתו על זה. ואז התפרסמה לפתע הודעה מטעמו של יעלון, שתקפה בחריפות את הכוונה לא להיענות לבקשת הערוץ, ויותר מרמזה שהשיקולים מאחורי הסירוב לא ענייניים.

מה שמעניין הוא שיעלון מעולם לא ניסה לגרוף את הקרדיט על כך. לפחות לא מולי. בימים ההם הייתי מורגל בחברי כנסת שהיו לוחשים לי בסוד במסדרונות הכנסת שהם ורק הם הצילו את הערוץ (ואת משרתי). ייתכן ששר הביטחון יותר מתוחכם מהם והוא סמך על זה שאנשי הערוץ יזכרו, בלי שהוא יצטרך להזכיר להם — עובדה שאני כותב את זה עכשיו — אבל אי אפשר להתעלם מכך שבתחום הזה של מינהל תקין, שלטון חוק ובית המשפט, ליעלון יש רקורד מרשים למדי.

יעלון לא מגמגם כשמגיעים פסקי דין על פינוי מאחזים, הוא יצא בלא היסוס נגד הימין הקיצוני, עמד לצד הנשיא, רובי ריבלין, וגיבה לחלוטין את השב"כ בחקירת הרצח בדומא. לעומת נתניהו, שבנושאים הללו, אם הוא בכלל מתבטא אז זה באיחור ובגמגום, יעלון נראה כמו מעיין מים חיים. יש לו קו עקבי גם בנושאים שעשויים להיקרא — אלוהים ישמור — ליברליים. יעלון תומך בזכויות להט"בים, כולל הזכות לנישואים אזרחיים, ואפילו נאם נגד המתקפות על קורבנות הטרדה מינית, במה שהתפרש כתמיכה ברחלי רוטנר, המתלוננת נגד ינון מגל.

מה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא, שכשבאים לנתח פוליטית את היום שאחרי נתניהו, אם יהיה בכלל יום כזה, לא סופרים את בוגי. איכשהו עולה השם של גדעון סער, שאמנם ממשיך לבוא בתדירות בלתי אפשרית לאירועים של חברי מרכז הליכוד, אבל לא ברור מה הוא מביא למאבק הירושה חוץ מהיותו אנטי־ביבי. אפילו האפשרות ההזויה שישראל כץ יהיה היורש עולה (בעיקר מטעמו), ורק שמו של בוגי נפקד.

שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא מצביע פוטנציאלי. לא שכחתי לבוגי את התבטאויותיו נגד הממשל האמריקאי, אני לא חושב שיש לו הרבה מה להתגאות בתוצאות "צוק איתן", ועמדותיו על "ניהול הסכסוך" נראות בעיני מרשם בטוח להמשך הטירוף. יעלון שב ואומר שאם לא נהיה צבאית בשטחי יו"ש, אז החמאס ישתלט שם. נניח. הוא לא מסביר איך עוזרת לביטחון הלאומי הנוכחות של עשרות אלפי מתנחלים. גם ההתנהגות שלו בסיפור של ועדת לוקר ותקציב הבטחון היא לא משהו שהוא צריך להתגאות בו ובכל זאת, עם יעלון אני יודע שלא נצטרך לעסוק בניתוח פסיכולוגי מפורט של אשתו, נתקשה לזכור את שמות ילדיו, ואני מנחש שגם יאח"ה לא תידרש לפגוש אותו בעתיד הקרוב.

בואקום המנהיגותי הנורא שאנחנו חווים, כשמהצד השני בכלל אין אתגר אמיתי לנתניהו, יעלון הוא לפחות פוטנציאל למנהיגות שפויה בימין.

הכותב הוא עיתונאי "חדשות 10"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו