בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שקט, מתמרכזים

245תגובות

במאי 2008 ערך השבועון הגרמני "דר שפיגל" ראיון נדיר עם טומי, שולמית ויאיר לפיד. העיתונאי שאל אם לפיד הבן ייכנס לפוליטיקה. אבא טומי אמר שיאיר צנוע מדי לפוליטיקה ויש לו אופי טוב מדי. האמא שולמית הסכימה שיאיר לא בנוי לזה. יאיר הסתפק באמירה שהוא חשב על זה. הוא הוסיף שהסכסוך יסתיים כשישראל תפנה את רוב השטחים והדגל הפלסטיני יתנוסס מעל מבני ציבור במזרח ירושלים.

ובכן, מתברר שלמרות הצניעות לפיד איכשהו שורד בפוליטיקה הישראלית. ה"שמאלנות" שלו נעלמה מזמן. עכשיו הוא תוקף בחמת זעם ארגוני זכויות אדם ונואם נגד אבו מאזן. את אחיו העבדים הוא שכח לגמרי וכבר לא אכפת לו איפה הכסף, הוא עסוק בכתיבת מאמרים לעיתונים בחו"ל, שמוכיחים את הגויים על צביעותם. גם העניין עם החרדים וטוהר המידות כבר לא ממש מעניין אותו. הוא לא רוצה "לשקם" את אריה דרעי אלא מוכן שיהיה "חבר בממשלתי".

חברי סיעתו הולכים בעקבותיו. יעקב פרי, שהיה פעם חלק מתנועה שקראה לאמץ את היוזמה הסעודית, הפסיק לנדנד עם הדברים האלה. גם הוא לא מוטרד משובו של דרעי למשרד הפנים. עפר שלח כתב כעיתונאי כמה מהמאמרים הנוקבים ביותר נגד הכיבוש ואפילו פירסם מאמר מעולה נגד ההתקפה של ממשלה אחרת על ארגוני זכויות האדם. עכשיו גם הוא לא יוצא נגד הכיוון של מנהיג המפלגה שלו ונותן לחזרה של דרעי למשרד שבו לקח שוחד לעבור בשקט.

במחנה הציוני אותה דממה מקוללת. יצחק הרצוג, ציפי לבני וחבריהם לא תוקפים את מינוי דרעי ומתבוננים מהצד במאבק של ארגוני זכויות האדם על הלגיטימיות שלהם. ח"כים שנחשבים יונים צחורות, כמו מרב מיכאלי ויוסי יונה, מתעסקים בנושאים אחרים. שקט, קורצים כל הגאונים הפוליטיים, עכשיו אנחנו צריכים להתמרכז. בינתיים הכיוון החדש נוחל הצלחה מסחררת. העבודה ויש עתיד יחד זכו בבחירות האחרונות ב–35 מנדטים. עכשיו, אחרי ששתקו ורימו והתמרכזו, שתי המפלגות המריאו ל–36 מנדטים (לפי הסקר האחרון). וואו. לפיד בכלל מאושר. הוא שווה כבר 18 מנדטים. נכון, התמיכה בו לראשות הממשלה אפסית ואם יתעניין אצל ידידו, משה כחלון, יגלה שבסקר עומק שערך התברר שהמותג "יאיר לפיד" מזוהה בציבור בעיקר עם, ובכן, כלום. הדימוי הביטחוני של בנימין נתניהו מתרסק באותו סקר, אבל אין מי שילקט את השברים. הרצוג מעדיף לתקוף את שרת החוץ השוודית ("רוח גבית לטרור") ולפיד מוציא הודעות לעיתונות על עוד "מסע מדיני" שהוא עורך.

לפני כ–11 שנים כינס מתן וילנאי מסיבת עיתונאים בהולה, והודיע שהוא מסיר את מועמדותו לראשות העבודה ומעביר את תמיכתו לשמעון פרס. בתמורה, כשפרס ייבחר לראשות הממשלה, הוא יעניק לו את תיק הביטחון. לא רק שווילנאי לא היה שר הביטחון, הוא גם איבד חלק ניכר מהכבוד שרחש לו הציבור.

נראה שעקרונותיהם של לפיד, הרצוג וחבריהם לא מספיק חשובים להם מול מה שנראה בעיניהם כדרך הנכונה לצבור כוח פוליטי. אבל גם ברמה האופורטוניסטית ספק אם שקלול העלות־תועלת שלהם נכון. עשרות אנשים ניסו לצבור כוח פוליטי בדרך הנכלולית של התחזות למישהו אחר. בדרך כלל הם לא צברו כוח וגם הפסידו את המוניטין שלהם. הסיכוי שהרצוג ולפיד יכבשו את לשכת ראש הממשלה נמוך למדי. אם זה יקרה, בדרך נס, לא המניפולציות העלובות שהם עושים עכשיו יביאו אותם לשם. אבל כשיתעוררו מהפנטזיות על כיבוש הפסגה, הם יגלו שאיש אינו מאמין למלה שיוצאת מפיהם.

הכותב הוא עיתונאי "חדשות 10"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו