בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבולשיט אצלך, כבוד השרה

243תגובות

חוק הספרים, שנועד להציל יוצרים והוצאות ספרים מקריסה טוטאלית, הוא סוג של "הוראת שעה", כלומר – מותנה בזמן וכפוף לבדיקה מחודשת בהתאם לתוצאות הכלכליות של החלתו. בלי שום התערבות של מירי רגב, תוקפו יפוג בעוד עשרה חודשים וקצת. ספק גדול, רציני, אם עד אז תוכל לבטלו – ועוד מבלי שנבדק אם הוא משרת את מטרתו. אין שום ספק, שצריך להמתין לבדיקה הזאת ולא לנפנף בכוח הזרוע של הביטול בקריאות "אני אבטל את החוק", כאילו באמת כבר אין כנסת בישראל.

אבל זה רק הבולשיט הפורמלי, כי מי שרוצה להתמודד עם שטויות חסרות אחריות, מוזמן לבדוק את הטענה המהותית של שרת התרבות נגד החוק: הוא פוגע, היא אומרת, ביכולתם ובזכותם של תושבי הפריפריה לצרוך ספרות. זו אגב מוצעת להם מדי שנה במהלך שבוע הספר. ב-15 שנותי האחרונות בפריפריה הצפונית מעולם לא ראיתי את רגב יורדת לדוכני שבוע הספר לקושש קולות או ספרים בהנחה – אבל כן ראיתי כיצד, שנה אחר שנה, מתמעטות והולכות הפעילויות הציבוריות סביב השבוע הזה בצפון הארץ ובדרומה, שם דווקא ההוצאות והסופרים זקוקים לתמיכה מאסיבית כדי לקיים אירועים, דוכנים, הרצאות – ואת התמיכה הזאת לא יקבלו. למה? כי מירי רגב מתקשה להבין את המורכבות והייחודיות של החוק, של שוק הספרים ושל תרבות הקריאה והכתיבה בישראל כולה. 

החוק אינו "פוגע בפריפריה" יותר מכפי שכל מס או מכס המוטל בשווה על כל אזרח פוגע בה. החוק נועד לתת מרווח נשימה לסופרים ולהוצאות, שהשקיעו בספרות מקור, במשך 18 חודשים, שלאחריהם הספר הופך טרף קל למבצעי הארבע-במאה, שמהם מרוויחים רק הדואופולים, רשתות החנויות שהן גם הוצאות ספרים. כל הספרים האחרים – טובים ויפים ורבים ומתורגמים ומקוריים, יימכרו בהנחות זהות במרכז ובפריפריה, ותמיד יהיה קשה יותר לשווקם מחוץ למרכז, שכן בממוצע ההכנסה הפנויה של תושבי הפריפריה שמוקדשת לכל דבר שאינו קיום מיידי, נמוכה יותר. המצב הזה נובע, בין היתר, מהזנחה פושעת של הפריפריה בידי כל ממשלות הליכוד לדורותיהן.

מי שמתבונן בהרגלי קניית הספרים מחוץ למרכז, יתרשם כי עיקר ההוצאה על ספרים הוא על ספרים לילדים, ספרי בישול וספרי הדרכה מסוג עיון לייט, שהחוק ממילא לא נועד להגן עליהם. כדי להנגיש ספרות לפריפריה אין צורך לבטל שום חוק ששוב יגדיל את כושר הקנייה של המרכז, אלא ליצור תוכניות ארוכות טווח של אוריינות לילדים ולהורים: טוב תעשה השרה רגב אם תלמד מ"ספריית פיג'מה" כיצד מחלקים ספרים לילדי הגן ומחבבים עליהם ועל משפחותיהם את הבילוי בצוותא עם ספר. טוב יעשו ראשי ערים בפריפריה אם במקום עוד מופע קיץ רעשני ויקר של אליל תורן יזמינו לעירם אלף ספרים ויחלקו לתושבים בימי הולדת (כך עושות עיירות רבות בארצות הברית שמעוניינות לקדם אוריינות ותרבות). וטוב תעשה השרה אם תבין שהספרות היא ענף הדעת היחיד שאינו נתמך די הצורך על ידי ממשלות ישראל, כולל אלה מהשמאל שהיו. כולנו מבינים כי היצירה בעברית מיוחדת רק לנו, איש לא מתרגם את ההבנה הזאת לתמיכה ממשלתית חכמה ביוצרים (כמו בצרפת, שבדיה, קנדה ומדינות אחרות), סופרים לא יכולים להתקיים כאן מפרי עמלם, והוצאות ספרים אינן יכולות להסתכן בהפקה של טקסטים ראויים שיימכרו אך מעט. את המעגל השוטה הזה מפצחים בחשיבה, לא בחקיקה או בביטולה. בולשיט? אצלך, כבוד השרה. רק אצלך.   



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו