זה לא רק שחיתות, זה טמטום

רביב דרוקר
רביב דרוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רביב דרוקר
רביב דרוקר

הנה כמה שאלות, שרק פסיכו־פוליטיקאי יכול לענות עליהן:

היה, מן הסתם, רגע, שבו אדריכל הציג לאריה דרעי את תוכניות הבית בספסופה. האם לא עלה בדעתו לרגע, כי אולי אחרי כל מה שדבק בו, עדיף לא לייצר מצב שבו תושבי ספסופה יתקשרו לעיתונאים ויגידו להם: אתם לא מאמינים מה דרעי בונה פה?

והיה רגע, מן הסתם, שבו שלח את בתו דסי להתחרות במכרז על המגרש, למרות שהיא ומשפחתה לא היו אמורים להתגורר בו. האם לא חלפה במוח השר המחשבה, שאולי לא כדאי, ואם בעצם זה בית נופש למשפחה, אולי לו במיוחד אסור לעשות דברים כאלה? וכשמילא הצהרת הון, האם לא שאל את עצמו, אם אולי בכל זאת לדווח על כך שיש לו חלק בבית בספסופה? והיה פרק הזמן שבו הקבלן של הבית בא ודרש עוד כסף. נניח שלא מגיע לו ושזאת סתם סחיטה; האם דרעי אינו די חכם כדי לדעת, שלו, במיוחד לו, אסור להסתכסך עם שום נותן שירותים? מדהים.

בסיפור של יצחק הרצוג גרעין העובדות עוד אינו מוצק, ובכל זאת: האם ייתכן, שיום אחד נכנס שמעון בטאט לחדר של המועמד הרצוג ודיבר אתו על מימון קמפיין שלילי נגד היריבה שלי יחימוביץ', מכספים שלא ידווחו כחוק? האם ייתכן שהרצוג, אחרי שיצא בשן ועין מפרשה שעסקה במימון בלתי חוקי של בחירות, אישר דבר כזה? קרץ?

הרבה שנים אני מסקר פוליטיקאים, ושוב ושוב אני נתקל בהתנהגויות שאיני יודע להסביר. כשאברהם נניקשווילי ובנימין בן אליעזר סגרו על העברת 400 אלף הדולר לבן אליעזר, האם לא הבינו שאם יעשו זאת בהעברה בנקאית, זה יקפוץ באיזה משרד לאכיפת חוק? כמה טיפש צריך להיות כדי לקבל ככה כסף ולהחזיק 600 אלף דולר בכספת בלתי מדווחת? זו לא רק שחיתות, זה טמטום.

כשסילבן שלום, על פי דברי כמה נשים, שולח יד בין הרגליים לאחת ואת האחרת מנסה לנשק, האם לא עוברות לנגד עיניו תמונות של משה קצב או יצחק מרדכי?

האם אנשים אלה באמת אטומים כל כך? דרעי הוא שר בכיר וחבר קבינט במשך שנים רבות, בן אליעזר היה שר הביטחון ויו"ר מפלגה, שלום היה שר החוץ ושר האוצר, הרצוג היה שר ומתחרה רציני על תפקיד ראש הממשלה — איך ייתכן, שהם בכלל מתקרבים למקומות הללו אחרי כל מה שקרה פה בשנים האחרונות? ואם הם מתנהגים ככה במקומות שיכולים להחריב את הקריירה שלהם בדקה, מה שיקול דעתם בנושאים אחרים?

יש לי רק השערה אחת סבירה. הם משוכנעים, שכולם עושים את זה. למעשה, הם משוכנעים שהם עושים הכי פחות. אהוד אולמרט משוכנע, שמה שעשה זה משחק ילדים לעומת בנימין נתניהו. נתניהו משוכנע, שכל מה שמאשימים אותו בו זה אפס קצהו של מה ששמעון פרס עשה ועושה. פרס פוזל לכיוון אהוד ברק; וברק — טוב, אף אחד לא באמת יודע מה ברק חושב.

שוב ושוב שמעתי בשיחות לאורך השנים עם פוליטיקאים בכירים כמה הנחות יסוד: המערכת מושחתת ורקובה, שומרי הסף חלשים, אם כבר נחשף משהו, כך סבורים רובם, זה רק בגלל עבודת חיסול של אחד היריבים הפוליטיים שלהם, שנתמך כמובן בהרבה כסף לא חוקי. את התיקים לבן אליעזר פואד ושלום תפר מישהו מהמועמדים לנשיאות. מבחינתם, את התיק לדרעי תפר אלי ישי, והתיק להרצוג סודר כידוע על ידי אראל מרגלית. הם לא צריכים ראיות. זה ברור להם. זה גם נוח. הבעיה היא לא בהתנהגות. הבעיה היא, שיצרת לעצמך יריב פוליטי בעל אינטרס לסבך אותך. על זה צריך לעבוד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ