המושחתים תמיד מנצחים

רביב דרוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים132
רביב דרוקר

לפני כשנה ורבע פגשתי את התובע של עיריית בת ים. בעבר פגשתי לא מעט אנשים שמתיימרים לחשוף שחיתויות. מעטים מאוד משתווים לאלעד מאיר. מאיר הוא חושף השחיתויות המושלם. חסר אינטרסים אישיים ושאיפות נקם. מאיר גם נמנה עם המעטים שהשכילו לתעד את השחיתות בזמן אמת, להקליט, לשמור מסמכים. אולי בגלל זה הוא גם היה אופטימי מאוד.

אני שונא לשחק את תפקיד הסקפטי, ששופך מים קרים על ההתלהבות של חושפי שחיתויות אותנטיים. המשטרה תחקור, אמר מאיר בביטחון, יש לה פה כבר תיק מוכן, ומבקר המדינה יגן עלי. זו חובתו וסמכותו.

התקופה שעברה מאז הוכיחה, למרבה הצער, שהיתה סיבה לספקנות. מאיר עבר סוג של גיהנום בעבודה. המשטרה לא התחילה לחקור (לפי פרסום של חדשות 2, אולי עכשיו תתחיל), ומבקר המדינה, יוסף שפירא, פעל באטיות ובהססנות. המבקר התערב בפרשה באופן אישי והציע פשרות שונות ומשונות, במקום לעשות את הצעד המתבקש והקל: להוציא צו הגנה קבוע, שיכיר במעמד של מאיר כחושף שחיתות ויאסור על עיריית בת ים להתנכל לו. בסופו של תהליך מייסר, הסכים המבקר להעניק למאיר צו זמני בלבד ולא עשה שום צעד שיפריע לעירייה להתעלל בו.

בשבוע שעבר קבעה השופטת רות לבהר-רונן, שיש לבטל את הבחירות בבת ים. השופטת ייחדה פרק שלם בפסק הדין למאיר ולתביעה העירונית וקבעה חד משמעית, שהתרחשו שם אירועים רבים שבהם היועצת המשפטית, בגיבוי בכירי העירייה, נתנה למאיר הנחיות להקל בעונשים ולעכב כתבי אישום בנושאי תכנון ובנייה, כדי לנצח בבחירות. היא גם פסקה, שמאיר חשף את השחיתות לפני שזומן לשימוע לפני פיטורין ולא בעקבותיו.

פניתי למבקר המדינה אחרי פסק הדין: אולי עכשיו תיתנו למאיר סוף סוף צו הגנה קבוע? אנחנו לומדים את פסק הדין, אמרו. קחו את הזמן שלכם. מה בוער.

בכל מגע עם חושפי שחיתויות פוטנציאלים שומעים את אותם חששות. ראה מה קרה לחושפים לפני. המושחתים הצליחו להעביר את המסר המרתיע, שדין חושף שחיתויות לשלם מחיר כבד על הגינותו ואומץ לבו.

ראיתי מקרוב את התופעה הזאת גם בפרשת הקרן הקיימת לישראל. כמה וכמה חושפי שחיתות שמו את נפשם בכפם והעבירו חומר למבקר המדינה. זה קרה כבר לפני שנתיים. מאז התחלף השלטון בקק"ל, נחתם הסכם עם המדינה, קרו עוד מיליון דברים, ורק דו"ח המבקר בעניין טרם פורסם. המבקר לא העניק שום הגנה גם לאלה שעבדו אתו. אחד מהם סולק על ידי הארגון, כשאנשי המבקר צופים בעניין מן הצד ואינם עושים דבר.

בארצות הברית יש חוק, המאפשר לחושף שחיתויות לזכות בסכום כסף גדול. בארץ ההגנה המשמעותית היחידה אמורה לבוא ממשרד מבקר המדינה.

בקרוב תתכנס ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לדון בקיצור המאסר של שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים ב–2003–2014. פסק הדין של לבהר־רונן התייחס ארוכות למעורבות הפסולה של לחיאני — עבריין מורשע — בבחירות האחרונות בבת ים לטובת בן חסותו שהתמודד וזכה. צמרת העירייה התגייסה לעזור, וכולם עדיין מכהנים בתפקידם, כולל היועצת המשפטית הסופגת ביקורת בפסק הדין. לשר הפנים, אריה דרעי, האחראי לרשויות המקומיות, אין מה לומר בנושא. ולמה יהיה לו?

סביר להניח שלחיאני יזכה בקיצור העונש. מה שכתוב בפסק הדין אינו רלוונטי (ובצדק) לדיון בקיצור. אך מי ימנע ממנו להשפיע על עוד מערכת בחירות בבת ים ולחזק את התחושה, שבסוף תמיד המושחתים מנצחים?

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ