בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז חרדים לא עומדים בצפירה. אז מה

248תגובות
יום הזיכרון 2014 ירושלים. נהג מונית עומד כאשר נטורי קרתא מפגינים
אוליבייה פיטוסי

בעוד כלל אוכלוסיית מדינת ישראל תציין את יום הזיכרון מתוך רגשות אבל, הרכנת ראש והתייחדות עם זכר הקורבנות, ולמחרת תחגוג את יום העצמאות בשמחה ובגיל, על הציבור החרדי יעברו, כמדי שנה, ימי חשש וחרדה. כיצד ישמיצו אותנו הפעם? כיצד יבאישו את ריחנו ויבזו אותנו בשנה זו? ניתן לכנות את הימים האלו "הימים הנוראיים" של הציבור החרדי. כל אברך או בן ישיבה שואל את עצמו בחשש: את מי יתפסו הפעם שלא עמד בצפירה? איזה קיצוני יתועד שוב שורף את דגל ישראל? כמדי שנה יראו בתקשורת מופעים שכאלו ברחוב החרדי, וברשתות החברתיות ישמיצו את הציבור החרדי כולו.

אינני בא לגונן על אותם קיצונים העושים מעשים פסולים, אלו הפועלים לשם התרסה ועל מנת להכעיס את הציבור החילוני, המציין בדרכו את הימים אלו. אני מעוניין להדגיש נקודה אחרת: יש הבדל גדול בין לשרוף דגל ולזלזל בזכרם של הקדושים, לבין לנהוג באופן שונה, לזכור באופן אחר או אפילו לא לזכור כלל. 

אין זה סוד שהמגזר החרדי אף פעם לא ראה את עצמו כחלק מכור ההיתוך הציוני, חלק אינטגרלי מהמדינה שהוקמה. הרעיון של צבא העם איים על המנהיגות הרוחנית החרדית, שביקשה לאחר השואה להחיות את העבר מחדש, תוך הקמת ישיבות, בתי כנסת וקהילות נפרדות, בניגוד לראשי הציונות שביקשו ליצור תרבות אחרת, חילונית, ולהמיר את היהודי הגלותי בצבר גאה ישראלי חדש, שנלחם למען מולדתו. המגזר החרדי "לא התחבר", בלשון המעטה, לרעיון ולאידיאה הצבאית-לאומית הזאת.

כיצד ניתן לצפות ממי שלא קיבל את עקרונות הציונות מלכתחילה ואף התנגד להם, לציין אותם דווקא בימי האבל והזיכרון הלאומיים. מאותה סיבה שהחרדים לא התגייסו לצבא, אין ברצונם גם להיות שותפים בדרכי ההנצחה.

מבחינת הממסד הישראלי, במדינת ישראל קיימת היום עצמאות מדינית וכלכלית, שיש להיות גאים בה ביום העצמאות, ועל כן יש להתאבל ביום הזיכרון על החללים שנפלו למענה. מצדו של הציבור החרדי הסיפור שונה לגמרי. מבחינתו יש להמשיך את אותם חיי גטו והסתגרות, תוך שמירה על עצמאות רוחנית והגנה מרוחות זרות, בדיוק כפי שהיה בגולה לפני המלחמה והשואה. ואם כך, הרי אין במה לשמוח ועל מה להתאבל.

אלא שבשנים האחרונות המגזר החרדי עבר שינוי מסוים. אחוזי ההתאמה של צעירים ללימוד בישיבה אינם כפי שהיו בעבר, ויותר ויותר רבנים מורים למי שאיננו מסוגל ללמוד תורה להתגייס לשירות לאומי או צבאי, תוך שמירה על מסגרת רוחנית ראויה. זהו חלק מתהליך "הישראליזציה" של רבים מבני הציבור החרדי, ההולכים ומשתלבים בשירות הלאומי ובצבא (גם אם לא מתוך אידיאולוגיה ציונית, אלא ככורח המציאות), ולאחר מכן בשוק התעסוקה.

כבר היום יום הזיכרון לחללי צה"ל ולחללי פיגועי האיבה מצוינים יחד, ובין חללי הפיגועים ונפגעי האיבה יש גם חרדים רבים. כבר היום קיימת בחברה החרדית תחושה כי לקרובי הנרצחים אין זכות לציין את זכר יקירם באורח שונה מהדרך הממלכתית שבה מציינים כיום במדינת ישראל את זכר הנספים, בין אם על ידי לימוד משניות, אמירת קדיש או קריאת פרקי תהילים, במקום עמידת דום בצפירה. מה יקרה כשבעקבות התמורות במגזר החרדי יותר ויותר חרדים שירצו לזכור את יקיריהם יבקשו להשתתף בעצרות הזיכרון, אך במקביל ידרשו לכבד את רגשותיהם ולהימנע משירת נשים למשל?  מי קובע על מי לבטל את רגשותיו בפני מי? מי קובע איזה דרך זיכרון נכונה יותר? מי קבע שמשניות וקריאת תהילים, מנהגי אבלות בני מאות ואלפי שנים, פחות ראויים ונכונים מעמידת דום? 

כיום, כשמדינת ישראל חלוקה לשבטים ומגזרים, החיים אלו עם אלו, אין סיבה לכפות דרך הנצחה אחת. ניתן להכיר באחרים שבוחרים לזכור בדרכם שלהם; לתת לכל אחד את המרחב והחירות לזכור את יקיריו באופן אישי משלו. הרדיפה האובססיבית אחר חרדים שלא שומרים על טקסי יום הזיכרון ואינם מכבדים את הצפירה היא דוחה ומבישה, ומוטב להפסיקה.

 ולאותם חילונים שאינם מסוגלים לדמיין זאת, אני מציע לנסות ולדמיין את העתיד המסתמן, שבו מרכז הכובד הציוני לאומני שהולך וגדל יתחיל, באמצעות התקשורת ויתר זרועותיו, לרדוף את המיעוט חילוני ולדרוש ממנו לומר פרקי תהילים ולקרוא משניות ביום הזיכרון. נכון שזהו תרחיש לא נעים?

ישראל כהן הוא כתב ופרשן באתר "כיכר השבת"

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו