בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחיי החרדים, הפסיקו להיות כפויי טובה

69תגובות

לפני עשרים שנה נהרג בקבר יוסף סרן ניר ברזסקי מזיכרון-יעקב. לא הכרתי אותו, אבל חשתי צורך עז, דחף חזק, ללכת להלווייתו. לא הייתי שם לבד. יחד איתי היו עוד חברים חרדים. עמדנו שם, חמישה בחורי ישיבה לבושי שחור, בולטים מאוד על רקע הבגדים ה"אחרים".

שם, בבית הקברות הצבאי, על רקע מטחי הכבוד, נפלה אצלי ההחלטה. אני זוכר את עצמי משלב ידיים לאחור, גבי זקוף, ואני מיישר לשמיים מבט נחרץ. חברים שלי הבחינו במתרחש.

"אתה בסדר?", שאלו בתימהון, "מה קורה לך?"

"זהו, עכשיו החלטתי".

החלטת מה?"

"החלטתי להתגייס לצה"ל", ניסיתי לחתום את השיחה.      

 "אתה השתגעת? אתה רוצה למות כמו הקצין הזה? מה נפל עליך פתאום?"

 "אני מתגייס לצה"ל", חזרתי ואמרתי. "אני מתגייס. מה קשה כל כך להבין?"

אותו יום הזיכרון הוליד אצלי מסקנה עגומה: החרדים הם הציבור השנוא ביותר בישראל בגלל היום הזה. כתב האישום הציבורי ברור ועל סעיפיו אין מחלוקת: החרדים לא רק משתמטים, אלא גם זוללי תקציבים, וגם נבערים ומדירי נשים. אבל הסיבה האמיתית לשנאה העמוקה קשורה ביום העצוב הזה.

מדי שנה אני מקפיד להגיע לטקסי זיכרון, אבל איני רואה שם את אחיי החרדים שגם למענם נפלו אותם גיבורים. הם נפקדים ביום היחידי בשנה שהוקדש לזכרם של אלו שאיבדו את כל עולמם בשבילנו. העובדה שכל כך הרבה חללים נפלו במערכות ישראל לא תגרום להם לפקוד בהמוניהם את בתי העלמין הצבאיים ולהתפלל לעילוי נשמתם. לרוב גם מוסדות חרדים, ישיבות וכוללים, המתוקצבים מקופת המדינה, מתעלמים מהשכול ומתייחסים לסוגיה הכואבת באדישות לא מובנת.

אני צופה בתוכניות לזכר הנופלים ורואה את אלו שחרפו נפשם להגן על אחיהם, ובלבי כעס ופליאה: לאן נעלם המודל הישן והטוב של החרדיות הישנה והטובה. אם נבחן את קורות חייהם של בני השישים פלוס מקרב החרדים, נגלה שרבים מהם דווקא כן שירתו בצה"ל, והקשישים יותר אף הצטרפו למחתרות בתקופת המנדט. חרדים רבים התגייסו לאצ"ל וללח"י, וביניהם ח"כ אברהם רביץ המנוח, ששירת בלח"י.

זכיתי להכיר חסיד גור ישיש, רבי יהודה קורנט, שלחם במלחמת ששת הימים בחזית הדרומית והשיר האהוב עליו היה "שארם א שייח". הנח"ל החרדי בגלגולו הקודם איבד לוחמים במלחמת ששת הימים, במרדפים בבקעה ובמלחמת יום הכיפורים. אחד מהפצועים הקשים של מלחמת יום הכיפורים הוא חרדי בשם יצחק דרקסלר. כל זאת נעלם כמעט בשנות השבעים, כשהיחידות החרדיות נסגרו, בין היתר בגלל חוסר גמישות מצד הצבא לבוא לקראת המתגייסים החרדים בתנאי דת.  

אותם חרדים אפורי זקן וקשוחי מבט, המטילים אימתם על החילונים בלבושם ובסגנון חייהם, היו פעם חלק מהאתוס הציוני. הם השתתפו בהגנה על המולדת וסייעו לכלכלת המדינה. אפילו גדול הדור החרדי, הרב שלמה זלמן אוירבך המנוח, השיב לבחור ישיבה, שביקש רשות לנסוע לקברי צדיקים בצפון, באילו המילים: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם".

כמה אנו יכולים להיות כפויי טובה כלפי המדינה שנותנת לנו מקום בטוח יחסית לחיות בו, שמאפשרת לנו חופש דת, מתירה ומעודדת אותנו להתמנות לחברי כנסת ושרים תוך נטילת נתח נכבד מהעוגה, למרות שלא היה לנו חלק באפייתה של העוגה הזו?

אני פונה לאחיי החרדים: ביום הזה, כאשר עם ישראל מבכה את מות חלליו, מדוע שלא תוציאו קול קורא בכל מוסדותיכם להתפלל לזכר חללי צה"ל ותיפקדו את בתי העלמין הצבאיים לאות הזדהות, ולו כאקט סמלי של הכרת הטוב, ותראו שגם אתם שותפים לכאב? החללים נמנים גם על בני קהילתכם, והשנה אף נוסף חלל לגדוד הנח"ל החרדי. מתחייב אני לכם שאין בזה ביטול תורה, כניעה או הכרה בצביון המדינה החילונית.

אם תראו לכולם שגם אתם שותפים בכאב הלאומי ובסבלו של האחר, אני משוכנע שדעת הקהל תטה אוזן קשבת לזעקתכם ותזדהה יותר גם עם המצוקות שלכם.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו