בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די לטבעונות הקיצונית!

62תגובות

תום פרייז הוא צמחוני מתון ("להרוג פרות קדושות: מצלחתו של צמחוני מתון", הארץ, 19.6). כל חייו אכל בשר, לפני שנתיים נהפך לצמחוני, אבל גישתו מתונה. הוא אינו מחבב אנשים קיצוניים, "מעולם לא חיבבתי אותם, בשום נושא ושום דיון. גם לא בעניין הצמחונות". במאמרו באתר זה מצר פרייז על הקיצוניות הגלומה בשחיטת בעלי חיים במתקני הגידול, הכליאה וההמתה, אבל מבטא שאט נפש גם מקיצוניותם של מפגינים נגד אכילת בשר מול סניף של מקדונלד'ס, שבו ישבו ילדים בני שש ושבע.

ובאמת ראוי לנסח סימטריה שכזו. אין כמו סימטריה. ידוע, למשל, שטבעונים מפגינים, מתווכחים ומעלים טענות, וזה לא נעים לבני האדם, ממש כשם שתעשיית השחיטה והניצול "לא נעימה" למיליארדי בעלי חיים שהם קורבנותיה. אי נעימות הנגזרת מהפגנה שוות ערך לזו הנגזרת משחיטה.

זו בדיוק הסיבה שהכותב לא ייפול למלכודת הזאת, של חשיבה קיצונית ומסוכנת. הוא כבר בוגר ומפוכח. הוא מבין שמגדלי החיות לא נהנים להרוג חיות ("הבנתי, שההתאכזרות אליהן בתהליך נובעת מהצורך להוזיל עלויות, ושזאת אולי הדרך היחידה של המגדלים לשרוד כלכלית"), הוא לא רואה את העולם בצבעי שחור ולבן, וכואב לו שבמקום "לשלב ידיים ולהוביל דרך משותפת... אנחנו עסוקים כל כך בלהקיז זה את דמו של זה". השימוש במלים "הקזת דם" הוא ככל הנראה פליטת קולמוס אירונית, אבל חשוב להבין שמבחינת פרייז ניתן ליצור דרך משותפת "רק מתוך הידברות ויצירת אלטרנטיבה ראויה". אם הבנתי נכון, ההידברות תיעשה בין אוכלי החיות לבין הנמנעים מכך (דומני שהחיות עצמן לא יכולות לשאת ולתת, ולכן הן אינן חלק מן המהלך), ולבסוף תימצא פשרה, משהו שכולנו נוכל לחיות אתו, ללא קיצונים מכאן ומכאן. את המונח "טבעונות" לא הזכיר הכותב לאורך כל דבריו.

לא בכדי נבלמה המלה הזאת, טבעונות, על כפות המנעול. נוכחותה כמו ריחפה מעל הטקסט, כך הרגשתי, הנה היא נוגעת בו בקצה אצבעותיה, מבקשת לחדור אל תוך מרחב השפה, להיקלט בו, אבל לבסוף סולקה על ידי משטרת המתינות. די לחשיבה הקיצונית. בעלי החיים נשחטים במיליארדים, זה נכון, אפשר להרהר בפרקטיקה השטנית הדרושה לשם הפקת חלב וביצים, גם זה נכון, ויש ייאוש, כלובים, ופחד, אבל מצב הרוח הניבט מן הכתוב הוא, לבסוף, חיובי. הכותב נמנע מאכילת בשר, בהמשך לא עומד לו כוחו ("נכנעתי לחולשותי. אני מתחזה. נוכל. רוצח. איך אוכל להביט שוב בעיניים של יוסי, הכלב שלי?"), אבל הוא שב ומתנזר. האווירה מבודחת שם, באזור המתון. ההומור הוא אגבי ו"קול", לעולם לא מחייב, והכתיבה היא פילוסופית-מגניבה. אין מה לקחת דברים ברצינות. ובאשר לעמדה הערכית - כמעט שאפשר לשמוע את חיתוך הדיבור של יאיר לפיד, ולדמיין את הצדק כשהוא תפור בדיוק למידותינו. אין צורך לשאת בעול של הכרעה אתית, אפשר להיות צודקים מבלי הכרח להשתנות. כל שיש להקפיד עליו הוא להישמר מכל משמר מאותם "קיצונים" התובעים מאתנו להתבונן ברע הממשי.

"זו בדיוק המהות של המרכז", כתב כאן אלון עידן השבוע ("הסיבה האמיתית ששלמה ארצי רוצה לדבר על גזענות", 16.6): "להתחמק בכל רגע ורגע מקונפליקט ממשי על ידי אימוץ של פתרון מדומה". עידן טוען ששלמה ארצי מאמץ שיח המוקיע את הגזענות דווקא כדי לחמוק מהמחיר הגלום בהוקעת הכיבוש. בניגוד לסוגיית הגזענות, הוקעת הכיבוש אינה זוכה לקונצנזוס, והעמדה שמגנה אותו קשה יותר לנשיאה. במידה שווה, ניתן להיווכח כיצד תום פרייז, בחור מתון שסולד מקיצוניות, מאמץ שיח "מאוזן" ופשרני כדי לא לדבר על טבעונות, כדי לחמוק מן המועקה הקשה, המייסרת, הבלתי נמנעת, שעולה מרגע שמביטים אל תוך עיניהם של בעלי החיים הכלואים מאחורי סורג ובריח. למה לקלקל את האווירה עם דיבורים כבדים?  

ככה נראית ההתחמקות מהקיום הפוליטי. ככה נראה העדר יכולת לכונן את עצמך כסובייקט, שנכון לשלם מחיר על עמדות, שמוכן לזהות את הרע ולהצביע עליו בנחישות. מה יש לטבעונים שאין לאותם שוחרי סימטריה ושיח "מתון"? את המוכנות להתייצב ללא שיקולי נוחות וקונצנזוס, ולהשמיע קול צלול נגד עוול. את ההסכמה לחבר יחדיו תפישת עולם עם דרך חיים, ערכים עם פעולות. דאגה כנה מקננת בלבי לגורל בעלי החיים: במצבים מסוימים, עמדות מתונות עלולות להיות עניין מאוד אכזרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו