בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הערבים נעים בכמויות להוראה

17תגובות

הידיעה על פיה הוחלט לתקצב סטודנט ערבי להוראה בחצי מסטודנט יהודי תפסה אמנם את החברה הישראלית בתחתית החבית, בכל הנוגע לאפליה ולגזענות, אבל הוכיחה, שעם צוללנים מוכשרים כמו נפתלי בנט, תמיד אפשר להיות בטוחים שניתן לצלול עוד קצת. יותר מכל הזכירה לי הידיעה הזאת את הבדיחה על ההוא שתלו אותו, והוא פרפר ופרפר ובסוף התרגל. הבדיחה הזאת מסכמת היטב את מדיניותה של ממשלת ישראל כלפי אזרחיה הערבים, ובניגוד לתלייה, שסוגרת עניין במהירות, יש במדיניות המפלה של הממשלה כלפי הערבים ממד מתמשך, שמאפשר לנגוס עוד ועוד בזכויותיהם, ולנקוט מדיניות מתמשכת ועקבית של אפליה, שמטרתה לדחוק אותם לשוליים ואולי אפילו לסמן להם את הדרך החוצה מכאן.

אכן, הערבים נוהרים לסמינרים למורים ולעוד מוסדות שמעניקים להם תעודות הוראה, ויש לצמצם את מספרם, בגלל עודף המורים. מספר המורים הערבים במגזר הערבי גדול כל כך, עד שאבטלה פשתה בהם, ובוגרי המכללות להוראה נאלצים לעתים קרובות להעתיק את מקום מגוריהם ולנדוד דרומה. שם הם מלמדים במשך כמה שנים את ילדי הפזורה הבדואית, ואחרי שיש להם קביעות במשרד החינוך הם שבים למקום שממנו באו. אם בפזורה הבדואית התמודדו עם תנאים קשים, הרי שבעיר גדולה כמו סכנין למשל, התקיימו חלק מהשיעורים עד לפני זמן לא רב בבתים פרטיים שנשכרו לצורך העניין, בגלל מצוקת המקום בבתי הספר המקומיים. מישהו אשם שהערבים עושים כל כך הרבה ילדים? בטח שלא הממשלה. ועוד לא דיברנו על התקצוב לילד הערבי, שהוא קטן בחצי מהתקצוב לילד היהודי, ועל ההחלטה האידיוטית מבית מדרשו של המחנך הדגול והצדיק גדעון סער בשבתו כשר החינוך, על פיה יתוגמלו בתי ספר תיכוניים לפי מספר התלמידים שלהם שמתגייסים לצה"ל, ובמיוחד ליחידות קרביות. ובסוף הם גם הולכים ללמוד הוראה.

למה הערבים הולכים ללמוד הוראה מלכתחילה? לא משום שיש להם יומרות פדגוגיות מרחיקות לכת, אלא משתי סיבות אחרות: הראשונה היא, שמערכת החינוך העלובה שלנו, שהיא עלובה במיוחד במגזר הערבי, מפיקה מקרבה סטודנטים חלשים, וסטודנטים חלשים בישראל פונים להוראה. הם יסיימו את לימודיהם, ויפיקו דור חדש של תלמידים חלשים, שאולי גם הם יפנו להוראה. ויש סיבה נוספת, שהרי גם בקרב הערבים יש תלמידים טובים, בעיקר בוגרי מערכת החינוך החלופית, שחלק גדול ממנה מתוחזק על ידי מוסדות הכנסייה. אלא שגם תלמידיה הטובים, הטובים מאוד למען האמת, מוצאים עצמם למול שוקת שבורה: אם החברה הישראלית דוחה את הערבים בכלל, היא עושה זאת פי כמה וכמה בתחומים שבהם היא מצטיינת. ערבים, כידוע, לא עובדים בהייטק, לא משתלבים בתעשיות הביטחוניות, וגם בשירות הציבורי אין להם ייצוג הולם, בוודאי שלא בדרגים הבכירים שלו. עם כל הנתונים הללו, מה שנשאר להם לעשות זה ללמוד הוראה, וזה מה שהם עושים.

אם בנט היה אדם הגון, הוא היה עושה מאמץ לשנות את התמונה הזאת, על אף שבמציאות שבה אנו חיים זהו מאמץ סיזיפי מעיקרו: רוב מוחץ בחברה היהודית בישראל סבור שכל אחד מפרטיה, בעצם היותו יהודי, עדיף על פני כל ערבי, וראוי לזכויות יתר על פניו. בנט על כן, משקף את פניה המכוערות של החברה בישראל, ואינו יוצר מציאות יש מאין. מי שסבור ששר החינוך, או בכלל, מישהו מאנשי השלטון, צריך להוביל רעיונות ליברליים של שוויון באוכלוסייה, כנראה נחת למדינת ישראל מהמאדים, ולא שמע את חבר מפלגתו של בנט, הרכון על מיטת הלידה של רעייתו, וגם לא את ראש הממשלה ביום הבחירות.

הבשורות הטובות הן, אבוי לחולים במחלת האופטימיות, שהשינוי ההכרחי הוא כל כך גדול, שלא חשוב מאיפה יתחילו אותו, ועל כן, ראשית, במקום לקצץ בתקציב, צריך להגדיל אותו, להשוות את התקציבים הניתנים לילדים ערבים לאלה הניתנים לילדים יהודים, ולפתוח את משרות ההייטק והשירות הציבורי לערבים. ניתן ליצור מנגנוני פיקוח, ולשמור שהמפלים ייענשו, ומי שאינו מקבל ערבים לעבודה טובה ומשתלמת ישלם על כך במשרתו, ואולי גם בחירותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו