בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך החרדים יוצאים נגד זועבי?

59תגובות

דבריה החריפים של ח"כ חנין זועבי, שנאמרו מעל בימת הכנסת על רקע הסכם הפיוס עם טורקיה בעקבות משט המרמרה, עוררו סערה ציבורית עזה, וגרמו לחברי כנסת רבים מסיעות הקואליציה והאופוזיציה לחפש אחר האפשרות להוציאה מחוץ לכנסת. היו שביקשו לקדם את חוק ההשעיה שבינתיים הפך שמו לחוק ההדחה, היו שחשבו לקדם חוק פרסונלי נגד זועבי בלבד, והיו שסברו שיש להחרים את נאומיה במליאה.

לאחר שיוזמת החקיקה הפרסונלית נגד זועבי סוכלה, ובצדק, כעת השאלה הניצבת לפתחם של חברי הכנסת מסיעות הקואליציה היא האם לתמוך בחוק השנוי במחלוקת. על רקע תמיכת רובם בחוק בקריאה ראשונה, ואם לשפוט על פי מכתב ששיגר ח"כ יגאל גואטה מש"ס ליו"ר וועדת האתיקה ח"כ יצחק ועקנין, אף הוא מש"ס, קיים סיכוי רב שחברי הכנסת החרדים יתמכו בחוק. בקובלנה ששיגר גואטה נגד זועבי נטען, כי דבריה של זועבי חרגו באופן קיצוני ובוטה מאופן ההתבטאות המקובל בכנסת, ונראה כי אין מנוס מלנקוט בסנקציה חריפה יותר, כגון שלילת שכרה, ובמקביל לבחון אפשרות להדיחה מהכנסת.

חבל שבמקרה זה נגררים חברי הכנסת החרדים אחר רוח הלאומנות הפושה בקואליציית נתניהו ושותפיו בימין הקיצוני. דבריה של זועבי מקוממים, מרתיחים את הדם ומרגיזים במיוחד. פעם אחר פעם היא מותחת את הקו הגבול ומתגרה בציבור הישראלי ובסמלי הציונות והממלכתיות. צריך למחות, ואפשר כמובן לתקוף את דבריה, אבל על חברי הכנסת החרדים מוטלת החובה לעמוד בפני רוח הלאומנות הפושה בקואליציה של נתניהו ושותפיו.

הציבור החרדי הוא בעצמו סוג של מיעוט בחברה הישראלית, ולא תמיד מיעוט אהוד. בחלק מהמדדים והסקרים הוא ניצב בתחתית הרשימה, קרוב מאוד למגזר הערבי. דווקא כנציגי חברת מיעוט עלינו להבין את צרכיהם של חברות מיעוט נוספות.

הח"כים החרדים ניצבים לא פעם מעל בימת הכנסת, ונושאים נאומים תקיפים בלשון חריפה, כשהם נלחמים על הזכות להביע את השקפת עולמם, על החופש לומר את ה"אני מאמין" שלהם, על היכולת לדרוש את התקציבים המגיעים להם, גם כשדבריהם ושפתם לא תמיד ערבים לאוזן כלל הציבור. דווקא מהנציגים החרדים מצופה לעמוד על הזכות של כל אחד לומר מעל הדוכן גם דברים מרגיזים, מקוממים ולא מקובלים במיינסטרים הישראלי.

הרי רק לפני ארבע שנים, בממשלת נתניהו הקודמת, ממשלת האחים בנט-לפיד, הציבור החרדי היה נתון למסע רדיפה תקשורתי ואזרחי בהובלתו של יו"ר יש עתיד. לא היה חסר הרבה כדי שיוקיעו גם את החרדים בשער בת רבים. נכון איש מהח"כים החרדים לא התקרב לביטויים הקשים של זועבי, אבל הם מחו בקול. הח"כים החרדים זעקו ו"עשו קריעה", אזקו עצמם בשלשלאות של ברזל לדוכן הנאומים והשמיעו קולות מחאה מגוונים. 

מה יקרה אם מחר חלילה, עקב התפתחות פוליטית כלשהי, ישוב מאבק הגיוס לראש הכותרות? מה יעשו אם תשתנה הקונסטלציה הפוליטית, והחרדים יהיו שוב מחוץ לקואליציה ונושא מהותי אחר, שבנפשם הוא, יעלה לדיון? האם תישלל מהם הזכות לצעוק? להביע את דעתם במלים קשות? לתקוף בחריפות? היום מנסים להשעות את זועבי על כינוייה את חיילי צה"ל "רוצחים", מחר ישהו את ח"כ אייכלר על האמירה "בוגדים", ובסוף ישעו את השר ליצמן בגלל התבטאות קלה עוד יותר. כולנו יודעים איך תהליכים כאלו מתחילים – לעולם  אין לדעת היכן הם מסתיימים.

ובכלל, פרשת זועבי מוכיחה שהחברה הישראלית והשלטון שבראשה ממשיכים באותו נוהג של חיפוש ואימוץ אויבים דמוניים מתחלפים, במטרה ללכד את הציבור הישראלי כולו נגדם. אתמול אלו היו החרדים, היום ערבים, בשבוע הבא "הסמולנים". איפה יעבור הגבול? 

ישראל כהן הוא כתב ופרשן באתר "כיכר השבת"

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו