בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכם מינכן? חלום פרעה

19תגובות

ב-14 ביולי מלאה שנה לחתימת הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, ומדינאים, מומחים, חוקרים ואנשי תקשורת שבו לנתחו ולעסוק בו, ביתרונותיו ובחסרונותיו. את הכותרות הבולטות תפסו, מסיבות מובנות, ההשוואה להסכם מינכן, וההבהרות שבעקבותיה.

אל מול השאלות החוזרות, אם טוב ההסכם הוא או רע, אם התאמתו הציפיות ממנו או הופרכו, אם צדקו המצדדים או המתנגדים, מוצעת דווקא מטאפורה אחרת, שמסייעת מעט בחשיבה על סוגייה מורכבת זו, והיא סיפור חלום פרעה.

כמסופר (בראשית מ"א), חלם פרעה מלך מצרים שני חלומות שהם אחד, ובהם שבע פרות ושיבולים יפות מראה ובריאות, ואחריהן שבע עוקבות רעות מראה ושדופות. פתרון יוסף לחלום היה, כזכור, כי מדובר בשבע שנות שובע ושפע במצרים, ואחריהן שבע שנות רעב.

לענייננו, הסכם הגרעין עם איראן מכונן חלוקה דומה: בתקופה הראשונה שנים טובות, שבהן מסיגה איראן לאחור את מלאי החומר וציוד ההעשרה, ומאטה את ייצורם החרושתי של מרכיבים אלה, באופן אפקטיבי ויעיל בהרבה מדרכים אחרות להשגת יעדים אלה. אולם, בתקופה השנייה, העוקבת, תוכל איראן לבסס באופן לגיטימי יכולות גרעין נרחבות, שיאפשרו לה מימוש אופציות גרעיניות צבאיות תוך זמן קצר יחסית מהחלטה. נוכח מצב זה, בטווח הארוך יעמדו הישגי "השנים הטובות" באור חיובי פחות, "וקמו שבע שני רעב אחריהן, ונשכח כל השובע בארץ מצרים".

הסכם הגרעין עם איראן הוא מסגרת ארוכת טווח, המשלבת פוטנציאל הזדמנויות וסיכונים, אשר משקלם משתנה בחלוף הזמן: חיובי יותר בתקופה הקרובה, שלילי יותר בתקופה הרחוקה. בעיני ממשלות דמוקרטיות, הנבחרות כל שנים אחדות, משך תקופת ההסכם, ובעיקר שנותיו הרחוקות, הופכים אותו לסוגייה שתונח לפתחם של יורשי-יורשיהן. בכך קיים סיכון שמידת הקשב של הקהילה  הבינלאומית לגרעין האיראני תהיה נמוכה מדי בשנים הקרובות.

מעבר לאבחנה כללית זו, המחייבת תשובות מורכבות וארוכות יותר מאשר "ההסכם טוב/רע", ניתן ללמוד מהסיפור המקראי דגש נוסף. ליבת הצלחתו של יוסף לא היתה רק בפירוש החלום, כלומר בהערכת המצב, אלא דווקא בתרגומם למדיניות ולתכנית פעולה, אשר מיצו את תקופת השפע להיערכות לשנות הרעב: "וחימש את ארץ מצרים בשבע שני השובע". ערכו של ההסכם ומשמעותו ארוכת הטווח תלויים איפוא בעיקר באופן, שבו ינוצלו "השנים הטובות" להכנות לשנים העוקבות.

ההסכם כמסגרת המסדירה ציפיות ודפוסי התנהגות מוסכמים, על פני תקופות, הוא עובדה מוגמרת. כעת, טוב תעשה ישראל אם תפעל למיצוי שנות ההסכם הראשונות לשיפור התנאים לקראת הבאות, תוך רתימת ידידיה ושותפיה לאינטרסים: לבניית מפעל התרעה מודיעיני בינלאומי מפני התגרענות אזורית; לביסוס יכולות הפעולה החשאיות והצבאיות, שיידרשו בעתיד; להיערכות לתרחישים המשכיים (קיום ההסכם) או תפניתיים (הפרתו, קריסתו); לביסוס יחסים אסטרטגיים והבנות משותפות עם בעלת בריתנו החשובה ביותר ועם שותפים אזוריים, ולקידום תנאים מדיניים ובטחוניים נוחים יותר. זאת, כאשר האילוץ הגרעיני-אסטרטגי בידי איראן עודו במרחק של שנים, והסביבה הבטחונית הכוללת נוחה יחסית.

ולסיום, ראוי לציין, כי חתימת הסכם הגרעין אינה סוף פסוק בשיח בין הקהילה הבינלאומית ובין איראן. מיקוח מתמשך מתקיים וימשיך להתקיים על אופן מימושו ועל התמורות לכך, כמו גם על כללי ההתנהגות בתחומים אחרים, כגון טרור, חתרנות, טילים ונורמות פיננסיות בינלאומיות מקובלות. בראייה דינמית זו, נכון גם לקיים עם שותפינו הערכת מצב מתמשכת בנושא איראן, על התגרענותה ואיומיה הנוספים, ובהתקרב נקודת היפוך בכדאיות ההסכם, להערך לפתיחתו לדיון מחודש. זאת, לאחר שתועלות שנותיו הראשונות, בריאות הבשר, כבר יהיו אצורות בממגורותנו, ויכולותנו לקדם את פני הבאות טובות מבעבר.

הכותב הוא תא"ל במילואים. בתפקידו האחרון היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון. כיום חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו