בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פתאום לגדעון לוי לא אכפת מהחוק הבינלאומי

100תגובות

גדעון לוי קורא לכולם צבועים. העובדה שכל כך הרבה אנשים מזדעזעים מהטבח בסוריה, גם אם מאוחר מדי וגם אם ללא יכולת השפעה אמיתית, מקוממת אותו. באיזו זכות, שואל לוי, אנשים מהישוב, לא פוליטיקאים ולא עיתונאים, לא עשירים ולא משפיעים מעיזים להגיב לדיווחים בתקשורת ולהזדעזע מטבח אזרחים חפים מפשע? לוי טוען שמי שמזדעזע גרוע מהשמחים לאיד או מהאדישים, והנה הסיבה: המזדעזעים לא חושבים שישראל מחויבת לקלוט פליטים סורים או לסייע להם. הם גם לא מוכנים להקריב את בנותיהם או בניהם למלחמה בסוריה, ובכל זאת קוראים למדינות המערב להילחם ולעצור את הזוועה. הם חושבים שלכולם יש אחריות חוץ מישראל, למרות שבפועל יש לה אחריות רבה יותר מכיוון שהיא גובלת בסוריה.

הנה הנקודה בה לוי מדייק. לישראל יש אחריות מוסרית למה שקורה בסוריה, בייחוד משום שאנו המדינה המפותחת היחידה הגובלת עימה. המדינות האחרות החולקות איתה גבול – טורקיה, ירדן ולבנון – כבר כורעות תחת מיליוני הפליטים שעברו אליהן בניסיון נואש להציל את חייהם. לבנון, אגב, עומדת בפני קריסה כלכלית, מאחר שכל אדם חמישי בה הוא פליט סורי.

אבל הפתרונות שלוי מציע למצב הם אלו שחוטאים למציאות, מכיוון שהם מתעלמים מכל אחריות כלפיה. ישראל לא צריכה ולא יכולה לפלוש לסוריה, גם לא בתואנה הומניטרית. זו תהיה פלישה מנוגדת לחוק הבינלאומי (והלוא החוק הבינלאומי הוא בדרך כלל נר לרגליו של לוי). ישראל גם אינה מעצמה, לכן הסיכוי שפלישה כזו תדרדר למלחמה כלל-אזורית הוא גדול. מי שהיתה אמורה להניע מהלך שכזה היא מועצת הביטחון של האו"ם. בדיוק בשביל זה היא קיימת – כדי לנסות ולהשגיח שלא כל מדינה תוכל לפלוש לשכנתה בתואנות הומניטריות, וטוב שכך. לכן הגיוני ואף מתחייב לדרוש מהמעצמות המשפיעות במועצת הביטחון לפעול באופן צבאי והומניטרי בסוריה, לאלתר.

מלבד זאת, קליטת מאות אלפי פליטים סורים בישראל אינה אפשרית הן מסיבה ביטחונית והן מדינית, על אף מוסריותה. איני יודעת עם כמה פליטים סורים דיבר לוי, אך אם ינסה זאת, יגלה כי בקרב רבים מהם קבלת עזרה מישראל נתפשת כבגידה. חוסר האמון בישראל יקשה על קליטת מסות פליטים, גם אם נחליט להתעלם מהקושי הביטחוני הבסיסי שבקליטת מאות אלפי סורים לשטח ישראל.

לוי התעלם מכך שישראל כן מסייעת לאוכלוסייה האזרחית בסוריה במגוון דרכים, גלויות וסמויות. הטיפול בפצועים אותו הזכיר לוי היא אחת מהן, אך ישנן פעילויות הומניטריות ודיפלומטיות נוספות בהן עוסקת המערכת המדינית, הביטחונית והאזרחית (בשילוב כוחות), אותן לוי לא הזכיר. אולי לא ידע ואולי לא בדק. גם מאמר דעה בעיתון חייב להתבסס על עובדות, גם כשהמציאות מורכבת.

לפני כמה חודשים, הייתי מעורבת ביוזמה בינלאומית להקמת מחנה פליטים באזור החיץ הישראלי-סורי. עיתונאי בכיר ב"הארץ", שעמו התייעצתי בנושא, הציע לי מיד לכתוב על כך מאמר דעה בעיתון. בזמנו החלטתי שלפני הכתיבה, צריך קודם כל להבין את היתכנות היוזמה מבחינה הומניטרית, כלכלית, ביטחונית ופוליטית, אחר כך להוציאה לפועל ורק בהמשך לכתוב על כך. שכן הגיגים ריקים לא תורמים דבר. גם לא מאמר דעה המאשים אחרים בצביעות.

מיכל סלע היא עיתונאית ובוגרת התוכנית לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת אוקספורד

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו