בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די עם המיתוס: קציני צה"ל לא מקדישים את חייהם למדינה

194תגובות

הראיון של אראל סגל עם עו"ד עודד סבוראי, שטען כי רביב דרוקר ניסה לסכל במזיד את מינויו של תא"ל עופר וינטר למח"ט גבעתי והביא לאיום בתביעה מצד ערוץ 10, עורר דיונים רבים על רדיפה פוליטית ואתיקה עיתונאית, שכבר הספיקו להתלהט ולהיכבות. למרות זאת, אמירה אחת של סגל במהלך הראיון כן הצליחה לחמוק מהרדאר מבלי לקבל התייחסות ראויה. לא כל כך מפתיע, משום שמדובר באחת האקסיומות שנתונות למחלוקת המועטה ביותר, אם בכלל יש כזו.

סגל טען: "לא עושים דברים כאלה. זה לא ראוי. זה לא הגון כלפי אנשים שמקדישים את כל חייהם למדינת ישראל". נותיר בצד את השאלה האם סגל חושב שהגון היה לעשות את המעשה שהוא מלין עליו לסתם אזרח, כאילו יש אתיקה לגיבורים ואתיקה לאנשים מן היישוב ונתמקד בשאלה מניין מגיעה הקביעה שקציני צה"ל הלוחמים מקדישים את כל חייהם למדינה?

לא מסגל כמובן. הוא בסך הכל חזר על הנחה שמשמשת תמיד כסנגוריה לקצינים שסרחו, ולאחרונה שמענו אותה גם ביחס ללירן חג'בי ואופק בוכריס שהטרידו מינית חיילות תחת פיקודם. אולם גם מי שמתנערים מהמטען האידיאולוגי שנושא עמו המונח "גיבור ישראל" מסוגלים לתאר את הקצינים הלוחמים כמי שמקריבים עצמם למען הכלל, מסכנים את חייהם עבור אידיאולוגיה צודקת ומוותרים על הנוחות של חיי הפנאי והמשפחה הקונבנציונליים כדי שאזרחי ישראל יוכלו לישון בשקט.

לתהליך העיכול של הנרטיבים האלו מסייעת התקשורת באמצעות האדרת פעולות צה"ל בימי שגרה (מתי ראיתם לאחרונה סיקור של מערכה חורפית מבלי שתמונות חיילים יככבו בו?) וסחיטה עד תום של טיפות הרגש בימי זיכרון או לאחר מות חייל. בסופו של דבר מתקבלת התחושה שמדובר בסוג של פילנתרופיה, בתהליך נאצל של התמוססות האגו. כמו שמשון הגיבור, כך גם וינטר, בוכריס ואחרים.

בניגוד לשמשון הגיבור, הקצינים הלוחמים לא עובדים בחינם. למעשה, מדובר באחת האוכלוסיות הכי מתוגמלות בחברה הישראלית. מלבד מנעמים כמו מימון של לימודים, רכב ולעתים גם דירה, יש כמובן את עניין הפנסיה התקציבית. כידוע, אנשי קבע פורשים מצה"ל בגיל צעיר מאוד ביחס לשאר העובדים בישראל. גיל הפרישה הממוצע בצה"ל עומד על 47, ומאפשר לפושטי המדים לעשות לביתם 16 שנה מוקדם יותר מרוב עובדי המדינה. לו היה יכול, גם הוותיק שבמורים היה מחליף מיד את משכורתו בקצבת הפנסיה של איש קבע - כ-15 אלף שקל בחודש בממוצע.

אך בצה"ל לא מסתפקים בזאת. לרמטכ"ל סמכות ייחודית, השמורה מלבדו רק לחברי כנסת, להגדיל את אחוזי הפנסיה לו ולחייליו על דעת עצמו. עמדת צה"ל המוצהרת היתה שכמעט תמיד מדובר בתוספת אוטומטית של 6% בגין שלוש שנות הסדיר, אך מבקר המדינה חשף לפני כחודשיים שצה"ל הסתיר מהאוצר את מדיניות התוספות האמיתית שלו, שבמסגרתה העניק לפורשים תוספת ממוצעת של עוד 8.8% מלבד התוספת האוטומטית. מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה מכספי משלמי המסים שמצאו עצמם ללא דיווח או קריטריונים מוסכמים בכיסם של הפורשים.

אין בכך ביקורת על הקצינים, שחלקם ודאי חדור תחושת שליחות ואולי אף היה מקבל בהבנה הרעות בתנאים. רובם הגדול – כך אני מניח – בוחן היטב את מאזן היתרונות והחסרונות של ההישארות בקבע, כמו כל אדם סביר שניצב בפני החלטה הנוגעת לתעסוקתו. למרות זאת, הם זוכים להיות הראשונים שמוזכרים כ"תורמים למדינה", בשל עליונותו הבלתי מעורערת של סדר היום הביטחוני. מן הסתם גם אחיות בבתי חולים תורמות למדינה, וכמוהן גם נהגי אוטובוס, עובדים סוציאליים ופועלי בניין.

האחרונים, אגב, מסכנים את חייהם לא פחות מקציני צה"ל הלוחמים. 46 מהם מתו מתחילת השנה בתאונות באתרי בנייה ברחבי הארץ. מספר ההרוגים בתקופה המקבילה בצה"ל בתאונות ובפעילות מבצעית עומד על שניים. ההשוואה נשמעת מתריסה משתי סיבות. האחת היא שכל מוות בטרם עת הוא אובדן נוראי בפני עצמו, והשנייה נובעת מכך שלרוב מדובר בעובדים זרים או באנשים מהשכבות החלשות ביותר של החברה, כאלו שלא נוהגים להצמיד להם מיתוסים של גבורה או אפילו אמצעי ביטחון מינימלים.

בישראל של 2016, שאינה נמצאת תחת איום קיומי, אך טובעת בבעיות חברתיות, זוכה מגזר תעסוקתי אחד, שבמקרה לובש מדים, למונופול על התהילה ועל ההטבות הנלוות אליה  – אף שרבים אחרים עושים לילות כימים למען עתיד טוב יותר למדינה, תמורת הרבה פחות. כדאי להזכיר את הדברים האלו בכל פעם שנשמעים דברי סנגוריה על קצינים רק בשל תרומתם למדינה, לפחות עד שמי שיפטר עובד קבלן או מורה יואשם בהתנכלות לגיבור ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו