אופוזיציה אמיתית היתה כבר מוציאה את הציבור לרחובות

עלית קרפ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עלית קרפ

אחרי שהאזרח מעברו החוקי של הקו הירוק גמר להתרגז מהאופן שבו ראש הממשלה משקיע את זמנו ואת כספנו בחבורת פורעי חוק בניסיון לפייסם ולפצותם על העוולות שגרמו לשלטון החוק, לבעלי הקרקע הפלסטינים ולסתם אזרחים מהשורה; ולאחר שהוא גמר לדמיין מה היה קורה אם היה טורח בנימין נתניהו להשקיע עשירית מהאנרגיה הזאת בעניינים חשובים באמת; נותרת רק שאלה אחת שדומה שכולנו שכחנו לשאול: איפה האופוזיציה?

זה נכון, הגוורדיה הוותיקה של מפלגת העבודה היא כבר מזמן לא אופוזיציה. הכמיהה שלהם לשלטון זועקת למרחוק, ואת שאריות הכבוד העצמי והאמון הם איבדו במשא ומתן האחרון שניהל יצחק הרצוג עם נתניהו, תוך הכחשות נמרצות. גם את קולה העדין של ציפי לבני קשה לשמוע בימים אלו, ובכלל, שניהם מתנהגים כאילו מאגר המצביעים הפוטנציאלי שלהם נמצא בהתנחלויות בפרט ובימין בכלל, ושאם רק יתיישרו לפיו, יזכו בקולותיהם. כמובן שזאת טעות קולוסאלית: כי לא רק שהם לא יזכו בקולות הימין, אלא גם יאבדו את מעט הבוחרים משמאל.

ומה שלום יאיר לפיד? הוא בארץ בכלל? אולי הוא מחפש איפה הכסף שלנו באחת ממדינות סקנדינביה? נו, הרי גם הוא מלווה את הקואליציה ביד עדינה ובלשון מתלקקת, העיקר שיצליח לכבוש את לבם של מצביעי הימין. הוא בטח שלא יילחם במתנחלים, כפי שאינו נלחם באף אחד שאולי עשוי להביא לו איזה קול או שניים. האופוזיציה אינה תאבת צדק או אמת, אין לה סדר יום והיא גם לא דואגת לאזרחים. היא בסך הכל תאבת כיסאות.

ובכל זאת, עד למשבר עמונה סברתי שיש בה כמה אנשים שעדיין פועלת בהן רוח אופוזיציונית, כמו למשל אראל מרגלית ואיציק שמולי. מדוע אותם לא שומעים? האם לא ברור להם שיוקר המחיה, מחירי הקוטג', מחירי הדיור, מצבה של התחבורה הציבורית, מצב החינוך ומצב הרווחה נובע מזה, שלראש הממשלה יש המון זמן, חשק ותקציב להתעסק עם 40 משפחות של פורעי חוק ובבני מינם ביתר ההתנחלויות, אבל אין לו אפילו דקה פנויה אחת וגם לא אגורה פנויה אחת לכל העניינים האחרים? האם לא ברור, שיש פה לא רק עניין אידיאולוגי, אלא גם עניין כלכלי? איפה מרגלית שיודע להפיק סרטוני עצבים בכל מיני נושאים? זה לא מעצבן אותו? איפה שמולי שידע להנהיג המונים לרחובות כדי להוריד מחירים? נעלמו מהזירה ונאלמו דום.

יש ציבור בישראל שהאופוזיציה אמורה לייצג אותו ואת מורת הרוח שהוא חש מאופן הטיפול בפרשת עמונה. אופוזיציה אמיתית היתה מוציאה את הציבור הזה לרחובות וזועקת על העוול שנעשה כאן, שהוא לא רק עוול חוקתי, אלא גם כלכלי, כזה הגוזל כספים שמגיעים ביושר לחלק אחד בציבור כדי להרעיף על חלק אחר, שעשה מעשה לא חוקי.

נכון, יש סיכון מסוים בהובלת מחאה כזאת, כי ייתכן שהציבור פה כל כך מיואש, עד שהוא יכול להפיק מעצמו רק מחאה עלובה שתמנה כמה עשות מפגינים. זה סיכון שהאופוזיציה צריכה לקחת, כי אפילו בעליבותה תהיה מחאה כזאת מכובדת יותר מהשתיקה הרועמת והמבזה שבה היא מתעטפת בה עכשיו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ