בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורי משגב, אתה הזוי

382תגובות

כשהיינו ילדים, הורינו לימדו אותנו שכשאנחנו מדברים מקשיבים לנו, אך כאשר אנחנו צועקים — אף אחד לא רוצה לשמוע אותנו. אורי משגב חושב שכאשר לא מקשיבים לו, צריך לצעוק חזק יותר. הוא מרבה לתקוף את המחנה הציוני, שנכשל לדעתו כאופוזיציה, בעוד הוא עצמו מנהל מלחמת גרילה להפלת הממשלה דרך הפייסבוק, מעל דפי העיתון ומתוך בית הקפה הסמוך למקום מגוריו.

משגב מתבטא וכותב תמיד בנחרצות ועם הרבה סימני קריאה, מה שגורם לעצור ולתהות — האם טענותיו מתבססות על מחקרים, סקרים והכרת השטח, או שמא רק על קבוצת מיקוד שפתח בבית הקפה האהוב עליו בתל אביב־יפו. המציאות בדרך כלל שונה מהבועה בה חי משגב, דבר שכבר צריך היה ללמוד מתחזיותיו הקודמות שהתבדו.

בעידן האינטרנט, ובעיקר הפייסבוק, על אף ריבוי התכנים הזמינים, החשיפה היא סלקטיבית ומותאמת לרוב לעמדות הקרובות לעמדתך. לצעוק חזק ובאופן פרובוקטיבי, אולי משכנע את הקרובים לעמדתך, אך ממש לא מסייע בשכנוע ובהצגת העמדות והעובדות לתומכי הצד האחר להכיר את המציאות ואת השקפת עולמנו במרכז ובשמאל השפוי.

סקר שערך לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016" בקרב 1,500 נשאלים, מצא כי 46% מהם מגדירים את עצמם כמשתייכים לימין או לימין מתון, 22% מגדירים עצמם כמרכז ורק 23% מגדירים את עצמם כשמאל או שמאל מתון. עובדתית, מפלגת העבודה (והמחנה הציוני) הצליחה בעשורים האחרונים רק כאשר עמדו בראשה אנשים אשר השרו תחושה של ביטחון, השקפת עולם מרכזית, תמיכה בפשרה מדינית וממלכתיות.

כך היה עם יצחק רבין ז"ל, אך גם עם אהוד ברק ויצחק הרצוג, שהצליח להביא את המחנה הציוני לתוצאה של 24 מנדטים בבחירות האחרונות. כנראה שכל אלו היו מכונים כיום "תואמי ביבי" בעיתון "הארץ". בנוסף, מפלגת מרצ והשמאל הרדיקלי תמיד נהנו יותר כשהיה ניתן להבחין בבירור בהבדלים בינם לבין מפלגת העבודה. הבשורה על פי משגב היא להיות שמאלה ממרצ ולהילחם על אותם קהלי יעד — בניגוד לכל היגיון של מי שרוצה להשפיע ולחזור לשלטון.

השיטה של להיות אנטי לכל דבר סופה להיכשל. להיות נגד הממשלה ונגד האופוזיציה; להתנגד למאמץ לשכנע את העם, אבל גם להיות נגד החלטות חד־צדדיות באו"ם ובמועצת הביטחון. לא להציע אלטרנטיבה מעשית זה פאסה — בשיטה הזו לא משכנעים, ובטח שלא מנצחים בבחירות. כל אלו הטוענים שהרצוג הוא חיקוי של נתניהו, מבקשים ממנו בה בעת שיהיה חיקוי של הימין הקיצוני והצעקני, וירדוף אחרי כותרות זולות. האם בצעקות ובפרובוקציות קונים מנהיגות?

על מנת להכיר את הבעיות האמיתיות של החברה הישראלית יש לצאת ולהכיר אותה מקרוב: את בתי הספר בצפון, את יישובי קו העימות בגבולות לבנון ועוטף עזה, את בתי החולים בפריפריה ואת החקלאות בערבה. רק כך ניתן להרגיש את המצוקות של תושבי המדינה, ולדבר עליהן. משם גם יבואו הקולות של מי שיחזיר את המרכז והשמאל השפוי להנהגת המדינה.

למשגב יש טענות חוזרות ונשנות באשר להבטחת הייצוג של ההתיישבות העובדת ברשימת המפלגה לכנסת. מאז ומעולם היתה ברית היסטורית בין ההתיישבות ובין מפלגת העבודה, ברית שבעבר היתה חזקה יותר אבל גם כיום חבים מספר לא מבוטל של חברי כנסת במחנה הציוני את מקומם בכנסת לאותה קבוצה שקטה אך מסורה, שפעלה בלי כותרות ובלי פייסבוק והביאה אזרחים רבים להצביע למפלגת העבודה ולמחנה הציוני.

בחירות מנצחים בהעברת מצביעים ממחנה אחד לשני, וכדי לעשות כן יש לנקוט בקו מרכזי וממלכתי שאומר כן לפשרה על שלמות הארץ, אך לא לפשרה על צרכי הביטחון. וזה אומר גם להיות אופוזיציה לממשלה, אך לא אופוזיציה למדינה. הייתי שמח לנהל ויכוח אידיאולוגי עם אורי משגב, אך הוא בחר להתמקד בגידופים והכפשות. ההצעות שלו נכונות אולי למצב הרוח של שכניו לבית הקפה, אך לא למערכת בחירות בישראל.

הזויים נמאסתם!

הכותב הוא חבר כנסת מטעם המחנה הציוני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו