טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו-מוזס: קוראים לזה שוחד

תגובות

מערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, המשמש גם כעורכו האחראי של העיתון, כפי שהיא מתועדת בקלטות המצויות בידי משטרת ישראל, היא מערכת יחסים של שוחד. לא כאילו ולא בערך. זוהי מערכת יחסים של משחד ומשוחד, וזאת בין אם ה"דיל" שהוצע או סוכם ביניהם יצא אל הפועל בסופו של דבר, ובין אם לאו.

על-פי הפרסומים הבוקר בחדשות ערוץ 2 וב"הארץ", הפרשה המכונה "תיק 2000" עניינה בסדרת שיחות שקיימו נתניהו ומוזס, המתועדות בהקלטה. חלקן התקיימו לאחר שנתניהו שב ונבחר לראשות הממשלה ב-2009, בהן עולה כי מוזס הבטיח לנתניהו שעיתונו יפסיק את המתקפות עליו, בתמורה לכך שנתניהו יפעיל את השפעתו על עיתון הבית שלו, "ישראל היום", וימנע ממנו מלהוציא את מהדורת סוף-שבוע, או יהפוך אותו מחינמון לעיתון בתשלום. כל אחד מהצעדים הללו של "ישראל היום" היה אמור להניב רווח כספי עצום ל"ידיעות אחרונות".

לקיחת שוחד פירושה כי עובד ציבור לוקח שוחד, דהיינו מקבל טובת הנאה בכסף, בשירות או בכל דרך אחרת, "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". נתניהו עשוי לטעון כי הבטחה לעשות שימוש בהשפעתו אצל מו"ל "ישראל היום", איל ההון מלאס וגאס שלדון אדלסון, איננה כרוכה בהפעלת כוח שלטוני, ולכן איננה מקיימת את היסוד של "בעד פעולה הקשורה בתפקידו". ואולם בית המשפט העליון פסק בעבר, בין היתר בפרשת בניזרי ובפרשת בן-עטר, כי יש לפרש בצורה מרחיבה את יסוד ה"בעד". דהיינו – גם אם נתניהו לא עשה שימוש בסמכויותיו השלטוניות הפורמליות בעניין "ישראל היום", הרי שהשתמש בכוח ההשפעה שלו כנבחר ציבור וכאדם בכיר במערכת הפוליטית והשלטונית כדי לייצר "תמורה" ל"מתת" של מוזס.

כאמור, אין כל חשיבות לשאלה האם ה"דיל" המושחת הזה התממש בפועל או לא, וגם לא לשאלה לכמה זמן החזיקו מעמד ה"הבנות" המושחתות בין השניים. עבירת השוחד היא עבירה התנהגותית ולא תוצאתית, דהיינו – אם עובד הציבור מקבל טובת הנאה תוך שהוא מודע לכך שנותן השוחד מצפה לקבל בעדה "תמורה" שתיטיב עמו – הרי שנעברה עבירת השוחד.

יישום זה של העבירה מכונה "שלח לחמך", ובתי המשפט פסקו פעם אחר פעם כי החוק הפלילי כולל גם מניעה של תופעה זו. גם אם נתניהו רק "ביקש" את השוחד, או "הציע" למוזס לתת לו את היחס האוהד מעיתונו, או אף "קיבל בהסכמה" את הצעתו של מוזס לכך, והכול תוך ציפייה להעניק תמורה לטובת מוזס, נעברה העבירה. החוק קובע מפורשות: "המתנה או מבקש שוחד – אף שלא נענה – כמוהו כלוקח שוחד".

חשוב לומר את הדברים האלה רגע לפני שנטבע במרחץ החול שייזרה בעיני הציבור. אין מדובר ב"עסקי אוויר", או שאלות ברנז'איות של סיקור אוהד וענייני תקשורת גרידא. מדובר במכניזמים המקימים או מפילים שלטון ומשפיעים עמוקות על דעת הציבור. נתניהו, שפעל להקמת עיתון התומך בו באשר יילך, יודע זאת טוב מכולם. אין לצמצם בחשיבות השיקוף התקשורתי של נתניהו, בעיניו הוא: הצעת החוק בעניין "ישראל היום" כבר הובילה לפיזור הכנסת ולבחירות במדינת ישראל. אין להתפלא איפוא אם ענייני תקשורת יוליכו גם להעמדה לדין של ראש ממשלה מכהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות