בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא שונאים ערבים, אוהבים את ישראל

85תגובות

במאמרו "שונאים ערבים? הצטרפו אלינו" ("הארץ", 17.1), מתלהם ניצן הורוביץ כנגד המהלך אותו מובילה תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל". לו היה מעמיק מעט בתכני התפישה אותה אנו מובילים ובטקסטים מאחורי הקמפיין, סביר להניח שהיה נמנע משימוש במונחים "מצחין", "שנאת ערבים", הסתה", "גזעני", "מחפיר" ו"כושל". אנחנו אומרים מה שרבים בשמאל הישראלי לא מוכנים להתמודד איתו, ורבים בימין מתכחשים לו. אנחנו אומרים את זה למרות שלא נעים לשמוע וחרף העובדה שזה מכעיס רבים – אדרבא, תתמודדו. 

מציאות חיינו היא זו: צעד אחר צעד, יום אחר יום, מהלך אחר מהלך, תופס הימין המשיחי אחיזה בהגה המדינה ומקרב אותנו אל מציאות רעה ומסוכנת של רוב פלסטיני במדינת ישראל. במשך שנים רבות מנסה השמאל הישראלי להוביל אלי שלום ולשווק תקווה. בינתיים ללא הצלחה יתרה. כעת אנחנו אומרים: אין לנו ברירה. נפרדים עכשיו – שלום אחר כך.

אנחנו סבורים שפתרון שתי המדינות לשני העמים הוא הפתרון הנכון ביותר להשגת ביטחון (ואולי גם שלום). כשאנחנו מתבוננים במציאות בעיניים פקוחות, אנחנו מבינים שבתנאים הנוכחיים, שלום כרגע אינו אפשרי. אנחנו לא שוכחים גם שהפרטנר שלנו הוא קודם כל העם היהודי, ושהאינטרס שלנו הוא הבטחת קיומה של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי.

כשלא מקשיבים לך, צריך לפעמים לצעוק. זה מה שאנחנו עושים בימים האחרונים. לא כי אנחנו שונאים ערבים, אלא כי אנחנו אוהבים את ישראל, כי אנחנו מזהים מהלכים מדיניים שעלולים להיות מסוכנים ומאיימים על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה בטוחה, יהודית ודמוקרטית.

מסיבת עיתונאים של "מפקדים למען ביטחון ישראל"
תומר אפלבאום

לאנשים מסוימים זה נשמע גזעני, לנו זה נשמע ציוני. גם ייתכן שהפוסל במומו פוסל, שכן דווקא ההנהגה הפלסטינית מבהירה לנו שיהודי לא יתגורר ברחבי מדינת פלסטין, לכשזו תקום. אפשר כמובן להמשיך לחלום. זה נעים, אבל במציאות חיינו כאן - זה לא מעשי. מותר לחלום, אבל אנו משוכנעים שחובה עלינו לעשות מעשה מיידי ולהתחיל במהלכי היפרדות מהפלסטינים, לפני שנגיע למצב בו מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם היהודי, כבר לא תהיה שלו.

לכן אנו אומרים נכוחה, ולא מנקודת מוצא של שנאה או גזענות, שאין לנו ברירה. אנחנו חייבים להיפרד מהפלסטינים. היפרדות שתקנה ביטחון מוצק. רק ביטחון כזה יאפשר לדבר על פתרונות בהסכמה ולבסוף יכשיר את הקרקע גם לשלום. המציאות סביבנו היא שהובילה אותנו לסבור שכך נכון, לא להיפך. 

שחקן שיושב על הספסל מאמין שאם רק היו נותנים לו לשחק, היה מבקיע את שער הניצחון. בזמן שהחולמים על שלום יושבים על הספסל, אנחנו עולים למגרש להילחם על עתידה של מדינת ישראל. נשמח אם כמה שיותר אנשים יחליטו להצטרף למשחק, שכן נזדקק לעזרה כדי לנצח במערכה הקשה והממושכת הזו. 

תא"ל במיל' רון כתרי הוא חבר תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו