לא ייאמן על מה מבקשות הישיבות תוספת תקציב

רבקה נריה-בן שחר
רבקה נריה-בן שחר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רבקה נריה-בן שחר
רבקה נריה-בן שחר

בתוך כל הסערות המתרגשות עלינו, אנו שבים ומתעסקים בדחוף ולא בחשוב. ממשיכים לגלגל תפוחי אדמה לוהטים למישהו אחר, לדחות אותם לטיפולם המסור של הדורות הבאים. אבל יאיר אטינגר דיווח על משהו חשוב, בעל השלכות עצומות לטווח הרחוק והקרוב, שעובר בשקט מתחת לרדאר ("ויכוח ביהדות התורה מעכב את התקנות החדשות למזון בריא במוסדות החינוך", "הארץ" 31.1). שוב יעקב ליצמן, שוב תקנות בריאות. הפעם סוף סוף משהו חיובי ומהותי: תקנות לפיקוח על איכות המזון במוסדות חינוך. בעוד מבוגרים, לפחות לכאורה, בוחרים מרצונם להרעיל את עצמם בג'אנק פוד, ילדים המקבלים את הארוחות בבית הספר, לא יכולים לבחור.

ושוב סיעת יהדות התורה מתפלגת בתוך עצמה. ושוב צועקים חברי הכנסת החרדים (חוץ מליצמן) שבלי תוספת תקציב לא יוכלו הישיבות להתמודד עם רוע הגזרה של הענקת אוכל בריא לתלמידיהן. ולכן מגיעה להם חריגה. ובכן, בעניין תקציב המזון – מדובר לעיתים קרובות על התארגנות מחדש, ולאו דווקא על תוספת תקציב. דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות מחייבים יותר השקעה בהכנה, אך אינם יקרים יותר מהג'אנק שמדלג מהפריזר אל המיקרוגל, להיפך.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

דווקא הילדים מאחת הקבוצות העניות ביותר בישראל אוכלים במוסדות הלימוד את האוכל הכי פחות מזין. רבים מהם חוזרים הביתה לאותו תפריט – אוכל מעובד וזול, הרבה לחם ופסטה. אם חרדית מגדלת בממוצע שבעה ילדים, בדרך כלל לצד משרה לפרנסת המשפחה. בדיוק כמו העובדת ברבע משרה האחראית על מטבח הישיבה, גם לה לא נותר זמן רב בבית להתפנות להכין מזון בריא ומושקע, גם אם הוא לא יקר יותר. 

אבל גם שעות הכנה עולות כסף, יזעקו ראשי הישיבות. מאיפה יבוא התקציב? לא סתם ליצמן ונפתלי בנט מסרבים לשמוע את זעקת חברי הכנסת מיהדות התורה. שר החינוך ושר הבריאות יודעים יפה מאוד שמוסדות חינוך אחרים לא היו מקבלים אישור הקמה מלכתחילה עם מספר כל כך קטן של ילדים. שניהם גם יודעים היטב שישנן ישיבות הזוכות למימון המדינה, ועוד מימון רב מההורים (מעל ומתחת השולחן). הם יודעים שישנן ישיבות שהפכו לסידור עבודה למשפחות מקורבות. הם יודעים היטב שיש ישיבות שחוסכות בסעיפי מזון בריא וחימום, אך לא במשכורות הבכירים.

ישיבה בירושלים. שוב צועקים חברי הכנסת החרדים שבלי תוספת תקציב לא יוכלו הישיבות להתמודד עם רוע הגזרהצילום: גיל כהן-מגן

ולא מדובר רק בתקציב. גם בהקשר החוקי לא יכול להיות ששוב תוחרג הקבוצה החרדית מהתקנות והחוקים במדינת ישראל. אטינגר מצטט את איגוד הישיבות הכותב לליצמן: "החמור מכל, אנו מכניסים לישיבות הקטנות סוג נוסף של פיקוח, שינסה להביע ולהכתיב דעות, תוך שלילת העצמאות החינוכית הנתונה לנו מזה שנות דור". ובכן, איגוד ישיבות יקר, אני מקווה מאוד שהעצמאות החינוכית הזו תיפסק, ברגע שמדינת ישראל תבין שלא הגיוני לממן דורות שלמים של ילדים ללא כל יכולת השתלבות בעולם החיצון.

חוץ מזה מה הקשר בין פיקוח במטבח לבין פיקוח חינוכי? האם אין פיקוח בריאותי במטבחים של כלל הישיבות בדמותו של משגיח כשרות? אם כך, גם זה מחדל של משרדי החינוך והבריאות! כיצד דאגת המדינה לכך שילדים יאכלו פחות אוכל מטוגן, מעובד ולא מזין, פוגעת בעצמאות חינוכית?

ולמי שמסתכל דרך החור של הגרוש, יש בהחלט מה לומר: בעוד 50 שנה הילדים האלו יהיו זקנים. בחישוב פשוט, אם נמשיך כך, הילדים והנכדים שלכם יצטרכו לממן את הוצאות הבריאות שלהם. עדיף שיאכלו בריא.

ד"ר רבקה נריה-בן שחר היא מרצה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ