בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה באמת היה בסיור במעלה אדומים?

168תגובות

קולות צקצוק וביקורת רבים נשמעו בשבוע שעבר ב"הארץ" על הסיור של המחנה הציוני במעלה אדומים וגוש עציון, סיור שהינו חלק מפרויקט יום ביישוב (הקודם היה בחולון ובת ים והבא יהיה בדרום). הואשמנו על ידי רוית הכט ("כיבוש וקשקוש", 19.5) שאנחנו מתרפסים וחסרי עקרונות, שביקור כזה מאפשר את הידרדרותה המואצת של ישראל לאסון.

הביקורת של הכט ודומיה מעידה בעיקר על תפיסה פשטנית ועולם דימויים מוגבל, שלפיו כל מי שעובר את הקו הירוק ולו למעלה אדומים - מנסה לרצות את ראשי המתנחלים ובכך בוגד במחנה. אבל בניגוד לביקורת שהושמעה – לא נסענו לחפש מצביעים, לשעשע מישהו או להצטרף לבית היהודי. נסענו כדי להשמיע את עמדותינו באופן הנחרץ ביותר, מה כן ומה לא - גם כשלהנהגת המתנחלים ממש לא היה נוח לשמוע אותו.

לא חשוב מה העמדה של כל אחד ביחס להתנחלויות, אם הן מימוש שיבת ישראל לארצו או טעות מנוגדת לחוק הבינלאומי – העובדה היא שמאות אלפי ישראלים חיים מעבר לקו הירוק. הבשורה הטובה היא שרובם המכריע חי בגושי ההתיישבות ושהגושים לוקחים רק אחוזים בודדים משטחי יו"ש. גם הפלסטינים מבינים שיצטרך להיות שינוי מקווי 67', שעליהם נצטרך לנהל מו"מ ולפצות. זאת עמדתנו, זאת חובתנו כלפי אותם מאות אלפי ישראלים, ומי שחושב שאפשר לעשות הסדר בלי לשמור על הגושים - פשוט מנותק.

נסענו לגושי ההתיישבות, במעלה אדומים וגוש עציון, כדי לומר להם שהגושים צריכים להיות חלק ממדינת ישראל בכל הסדר ושזה ההסדר שאני מקדמת – אבל הישראלים שחיים בגושים כיום הם בני ערובה של ההתנחלויות המבודדות. כי התעקשות על כל התנחלות מבודדת והכשרת מאחזים לא חוקיים כמו עמונה היא בבחינת תפסת מרובה לא תפסת – ופוגעת בסוף במעלה אדומים.

ציפי לבני בסיור של "המחנה הציוני" באפרת

הסברתי שהדרך לשכנע גם את העולם, כפי שעשיתי, שהגושים הם חלק מישראל - עובר דרך קידום העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. הבהרתי להם שבשנתיים האחרונות, בחסות אשליות הסיפוח ופוליטיקת המגאפונים שהממשלה מנהלת - אנחנו מאבדים גם את העיקרון הזה. כי אלמלא חוק ההסדרה לא היינו חוטפים את החלטה 2334 שקובעת את קו 67' בלבד ותשמש נגד חיילי צה"ל בהאג - אבל הממשלה בידיעת המחיר ובציניות הלכה וחוקקה אותו, וזה גם מה שיעשו חוקי הסיפוח החדשים. זה הנזק של הממשלה הזאת וזה מה שבאנו להגיד, בין השאר.

אז לטובת המצקצקים, זה באמת מה שהיה שם. דיברנו, התווכחנו, הסכמנו על חלק מהדברים. במעלה אדומים אמרתי שנפעל בכל מחיר לשמור עליהם בהסדר - אבל לא נחתום על חוקי סיפוח למיניהם. בגוש עציון הבהרתי שלא ניתן למי שרוצה להקים פה מדינה אחת דו-לאומית לנצל את הזמן כדי לקבוע עובדות בשטח ולמנוע הסדר עתידי. והבהרתי שעדיף שגם הם כמו יתמקדו באנשים, שחיים כבר בגושים ולא בקרקעות הריקות מסביב. לסיום, בישיבת הר עציון ניהלנו שיח מכבד ולעתים קשה על יהדות, הומניזם ודמוקרטיה ומקור הסמכות בין הלכה לחוקה והאם ניתן למצוא מכנה משותף.

בעת קריאת המאמר של הכט היכה בי המכנה המשותף בין שתי קבוצות עם תהום אידיאולוגית ביניהן: חוסר הנכונות לעשות הבחנה בין גושי ההתיישבות למה שמעבר לגדר, קרי ההתנחלויות המבודדות - כל אחד מסיבותיו. אבל הביקורת שהוטחה בנו לא קשורה לגושים. אני מניחה שהכט דווקא בעד ארגוני זכויות אדם הפועלים מעבר לקו הירוק, עליהם היא סומכת שיעמדו על שלהם ונראה לי ש"הארץ" דווקא בעד שיקראו אותו ואת עמדותיו גם במעלה אדומים - אבל כשמדובר בפוליטיקאים, ההנחה מראש היא שבמפגש בין מתנחלים לתומכי הסדר שלום, המפגש יסתיים בהתרפסות וחזרה בתשובה.

אז זהו, שלא. אני מוכנה להגיע לכל מקום ולעמוד בגו זקוף ולומר את עמדותי ולא רק בגושים. אני מספיק בטוחה בעמדות ובעצמי כדי לומר אותן ישירות גם למתנחלים בכל מקום. מי שמפחד לעשות את זה - יפחד גם לקבל את ההחלטות הקשות שעוד נכונו לנו. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו