למי שעובד מגיע יותר

נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

זה נשמע ממש לא הגיוני. חדוה, אחות ותיקה בבית חולים, שעובדת במשמרות, הראתה לי את תלוש השכר שלה, בסך 20 אלף שקל ברוטו. איך ייתכן שאני משתכרת שכר מכובד, אך בכל זאת מקבלת "השלמה לשכר מינימום?" היא שאלה. קושיה מעניינת שמתעוררת דווקא עכשיו, על רקע החלטת הכנסת מהשבוע, להעלות את שכר המינימום ל–5,300 שקל בחודש.

ראשית, ראוי לציין: החלטת הכנסת טובה ומוצדקת. ראוי להעלות את שכר המינימום. הרי מדי יום אנו שומעים על לחצים חדשים, שמטרתם להביא להעלאת קצבאות למי שאינם עובדים. אנו גם שומעים על שכר המיליונים בצמרת החברות הבורסאיות. לכן נכון דווקא לטפל באלה שלמטה, במי שחיים מעמל כפיהם, שיוצאים בוקר בוקר לעבודה, אך משתכרים אל צרור נקוב. הם הכי מקופחים ואותם צריך לעודד. ואמנם, עליית שכר המינימום תעביר אלפים מהם אל מעל לקו העוני, וכך יצומצמו הפערים במשק.

מדור הזירה

פעם שלטה הגישה, שהעלאת שכר המינימום חייבת להיגמר בעלייה באבטלה. הרי יהיו עסקים שלא יוכלו לשלם את התוספת, והם ייאלצו לפטר ואפילו להיסגר. כמו כן טענו רבים, שהעלאת שכר המינימום תגרור עלייה של כל סולם השכר, ולכן תביא בהכרח לעליית מחירים כללית.

אלא ששלוש השנים האחרונות הוכיחו שכל זה אינו נכון. מדובר בתקופה (מתחילת 2015 ועד סוף 2017), שבה שכר המינימום עלה באופן חד, מ–4,300 ל–5,300 שקלים, אבל האבטלה לא רק שלא עלתה, אלא אף ירדה לשפל של 4.1%. גם המחירים לא עלו — ואפילו ירדו. אז איך כל זה ייתכן?

זה קורה כאשר מדובר במשק דינמי וצומח, שיודע להסתגל לשינויים. נכון שיש עובדים שמפוטרים, וזה קורה בעסקים המסורתיים, המאובנים, אבל אותם עובדים נקלטים במהירות בעסקים חדשים, מתקדמים יותר, טכנולוגיים יותר, שכן יכולים לשלם. כך המשק מתפתח וענפים שלא יכולים להתחרות נסוגים ונעלמים. בנוסף, התחרות העזה מאלצת את העסקים להתייעל ולספוג את תוספות השכר בלי להעלות מחירים. עובדה שהשכר הריאלי עלה בכ–10% בתקופה המדוברת, בלי שום עליית מחירים.

המעסיקים אומרים שמדובר כאן בנטל נוסף, אבל הם יוכלו לעמוד בכך אם הפריון יגדל. ואכן, פריון נמוך הוא אחת המחלות הקשות ביותר של המשק הישראלי.

ונחזור לחדוה. איך באמת ייתכן שהיא מקבלת "השלמה לשכר מינימום"? זה קורה משום שההסתדרות לוחצת בכל משא ומתן "להחריג" את תוספות השכר שהיא משיגה "לצורך חישוב שכר המינימום". כתוצאה מכך, תוספות משמעותיות מאוד כגון: תוספת ותק, תוספת כוננות, תוספת הבראה, משכורת 13, החזקת רכב, תוספת ביגוד, תוספת שכר עידוד, תוספת פרמיה אחידה, תוספת רפורמה, תוספת בית חולים, וגם הסכמי השכר הארציים, אינם נספרים לצורך חישוב שכר המינימום במגזר הציבורי. כך צומחת לה תופעה אבסורדית, שכ–200 אלף איש במגזר הציבורי מקבלים "השלמה לשכר מינימום", אף ששכרם גבוה בהרבה מאותו מינימום. אצל האחיות תופעה זו בולטת במיוחד, שכן 80% מאחיות בתי החולים מקבלות השלמה לשכר מינימום — אבסורד שהגיע הזמן לתקנו.

ושיהיה ברור: אין כמעט במגזר הציבורי מי שהברוטו הכולל שלו נמוך משכר המינימום. זה קורה רק במגזר הפרטי הלא מאורגן. שם גם עובדים קשה יותר וגם מרוויחים פחות. להם צריך לעזור.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ