כולנו משלמים על הטעות הפוליטית הזאת

נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

אצל משה כחלון אין החלטות כלכליות נטו. יש בעיקר החלטות פוליטיות. אין אצלו דיון שלא פוזל לדעת הקהל ולמצביעים פוטנציאליים, וזה הולך ומחמיר ככל שמועד הבחירות מתקרב. לא תשמעו ממנו מלים כמו "קיצוצים" או "גזירות". אצלו יש רק תוספות, הקלות, קצבאות ומענקים. הוא הרי בטוח, שאנחנו חבורה של אינדיאנים, שניתן לקנותם בחרוזי זכוכית.

גם בנימין נתניהו השתנה. פעם, כאשר היה שר אוצר, הוא לקח סיכונים ועשה מהפכות. זה היה לפני 14 שנים, כאשר ביצע כמה רפורמות חשובות ולא פופולריות, שהזניקו את המשק קדימה והפכו אותו ל"מר כלכלה". ימים אלה חלפו לבלי שוב, והיום גם הוא רוצה להיות "חברתי". לכן הוא מתחרה בכחלון, כשכל אחד מהם רוצה להראות שהוא מחלק יותר ושופך יותר כסף על האזרחים. ומה יהיה על המשק? אללה ירחמו.

מדור הזירה

כך אנו עדים למאבק איתנים בין השניים, שהחל כבר בתחילת הקדנציה, עם התקוטטות על קרדיט בכל נושא ועניין. זה התשלום הכבד שכולנו משלמים על טעות פוליטית יסודית: מינוי שר אוצר ממפלגה יריבה. בימים אלה מתחולל ביניהם מאבק על התוכנית להורדת מסים: מי יוריד יותר ומי יזכה בקרדיט. לכן, כל אחד מהם מציג תוכנית שונה, שלא מתואמת עם זו של חברו. אם זה היה קורה במפעל לייצור נעליים, הדירקטוריון היה מפטר כבר את שניהם.

אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, הם יודעים שעדיף להיות תלויים אחד בשני, מאשר להיות תלויים אחד ליד השני. לכן הם מתחרים מצד אחד, אך משתפים פעולה בהארכת ימיה של הממשלה מצד שני. נתניהו מעדיף ציפור אחת ביד על פני הקדמת הבחירות, שסיכוייו לנצח בהן הולכים ויורדים. וגם כחלון רוצה לכהן עד סוף הקדנציה, כדי שאולי סוף סוף יראה ירידה במחירי הדירות ויוכל לגזור קופון.

לכן הם משתפים פעולה בנושא התקציב. שניהם מסכימים למהלך תקדימי של הקדמת תאריך אישור תקציב 2019. במקום שיאושר כרגיל, בסוף דצמבר 2018, הוא יאושר כבר באפריל הקרוב. הם מבינים, שלא יוכלו לאשר אותו בדצמבר, כי אז ריח הבחירות (נובמבר 2019) יהיה חזק מדי, וכל ח"כ יגיש תביעות תקציביות אדירות, כדי להציג הישג לבוחריו, והתוצאה תהיה פריצה תקציבית בלתי אפשרית שתוביל להקדמת הבחירות. לכן הם רוצים להעביר את התקציב בכנסת כבר באפריל 2018.

אבל גם לזה יש מחיר. ראשית, אי אפשר לעשות עכשיו אומדני הכנסות לגבי 2019, כך שהתקציב יהיה מבוסס על ניחושים בלבד, וזה רע. שנית, לא יהיה דד־ליין, כי הממשלה לא תיפול אם התקציב לא יעבור, ולכן המנוף על הח"כים ייעלם, ותביעותיהם, גם במקרה זה, ירקיעו שחקים. חברי הכנסת יבינו, שמדובר בתקציב פוליטי, שכל מטרתו היא שירות האינטרסים של ראש הממשלה ושר האוצר, לכן יתבעו "דמי מעבר" גבוהים, וכחלון ונתניהו ייאלצו לשלם.

כללי התקציב קובעים, שהגירעון ב–2019 יעמוד של 2.5%. לפי זה, כחלון אמור להעלות מסים ולקצץ בהוצאות, וזה עוד לפני שמתחשבים בהוצאות הכבדות הכרוכות ב"נטו משפחה", קצבאות הנכים והתביעות הנוספות להגדלת תקציב הביטחון, הסיעוד והחינוך.

אלא שמשה (יש לי) כחלון, לא חולם אפילו על קיצוצים או העלאות מסים. הוא הרי סנטה קלאוס. לכן יציע להגדיל את צד ההוצאות בתקציב 2019 ולהציג חוק הסדרים קטן ועלוב, שלא ירגיז אף אחד, אך גם לא יביא לשום התייעלות וצמיחה. ומה עם הגירעון? זה יהיה המשבר הבא, שבו ייאלץ לטפל שר האוצר הבא.

הנה כי כן, אנחנו נכנסים לתקופה ארוכה של כלכלת בחירות, עם תקציב רע במיוחד, שסופו משבר, ואותו ינהל שר האוצר הכי פוליטי שיש.

לדף הפייסבוק של נחמיה שטרסלר

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ