בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוק שמפריד בין בני משפחה

25תגובות

לפני 20 שנה, עלה בעלי לישראל מכוח חוק השבות. לפי החוק, כל יהודי עד דור שלישי (כלומר, גם אם רק אחד מהסבים או הסבתות יהודי או יהודייה) יכול לעשות עלייה לישראל. מייד לאחר שהגיע לכאן, הבין בעלי שאמא שלו אינה זכאית לעלות לישראל, מכיוון שהיא לא יהודייה, גם לא על פי כלל הדור השלישי.

במשך 20 שנה, הוא ניסה לסייע לה לעבור לגור בישראל, אך ללא הצלחה. "היא לא יהודייה, אין לה זכות לחיות כאן", היתה התשובה היחידה ששמע בתגובה לבקשות הרבות שהגיש. לא נותר אלא להשלים עם המצב הזה, שהפריד בין בני המשפחה שלנו.

אנחנו הכרנו בישראל, התאהבנו, התחתנו והבאנו לעולם שלושה ילדים נפלאים, שלושתם חיילים לעתיד , שוודאי ישמרו על המדינה ועל אזרחיה, ישלמו מסים ויתרמו לחברה. הסתפקנו בכך שפעם בשנה אמו של בעלי, הסבתא של ילדיי, הגיעה אלינו לביקור, לראות את נכדיה, לעזור לנו לטפל בהם במהלך החופש הגדול ולסייע גם עם מטלות הבית. הביקורים שלה נעשו תמיד לפי החוק – מקסימום שלושה חודשים, כפי שרשאים תיירים המבקרים בישראל. אבל החוק ממשיך לרדוף אותנו.

בקיץ האחרון, חברה שלי, שעבדה בניקיונות באחד מהקניונים בישראל, ביקשה לנסוע לחופשה קצרה, לנוח קצת מהעבודה הקשה שהיא עושה באופן יומיומי. אבל היא לא הצליחה למצוא לה מחליפה והמעסיק איים שאם לא תמצא מחליפה, היא תשוב ולא תהיה לה עבודה. לדבריה, היא חיפשה קרוב לחצי שנה מישהי שתחליף אותה, אבל בישראל אף אחד לא ממהר לעבוד בניקיון. כמה ימים לפני הטיסה שלה, הציעה חברתי לחמותי להחליף אותה לתקופה קצרה עד שתשוב מהחופשה. חמותי קצת חששה , אבל חברתי הבטיחה לה ש"יהיה בסדר", שאין לה מה לדאוג ושהיא "תצ'פר" אותה כשהיא תחזור.

לרוע המזל, אחרי שני ימי עבודה, חמותי נתפסה על ידי משטרת ההגירה. הכניסו אותה לבית מעצר למסתננים, ובמשך זמן מה לא הודיעו לנו שהיא שם. לקח לנו הרבה זמן להבין איפה היא ולמה היא לא חוזרת הביתה. לא נתנו לה ליצור איתנו קשר. כל המעצר התבצע כאילו בסתר, בזריזות ובמהירות מדהימים. ביעילות רבה הוציאו לה צו גירוש מהארץ, ורק אחרי זה סוף סוף יצרו איתנו קשר ושיחררו אותה לביתנו על תנאי, ותמורת פיקדון כספי והחלפת כרטיס הטיסה שלה לתאריך הקרוב ביותר, תוך כדי הדגשה ש"עשו לנו טובה ששיחררו אותה בכלל".

הסצנה של אנשי רשות האוכלוסין חמושים מתנפלים על אישה בת 60, "חוטפים" אותה באמצע היום, לא נותנים לה לשתות או לאכול במשך שעות ארוכות, גורמים לה להרגיש כמו פושעת מהסוג הגרוע ביותר ולא מעדכנים את משפחתה במקום הימצאה לא מרפה מאיתנו. בחדרי החקירה היא קפאה מקור, לבושה חולצה דקיקה לגופה, בזמן שחוקרת צעירה לבושה חם מפעילה עליה לחץ, צועקת עליה ומכנה אותה שקרנית ופושעת.

חמותי שהתה בישראל במעמד של מבקרת חוקית, שבאה לבקר את המשפחה שלה. כל פשעה היה שני ימי עבודה שלא כדין, אבל היא קיבלה את העונש המלא, הכולל גירוש מישראל ללא אפשרות לבוא לבקר במשך עשר שנים. בקלות כזאת, בלי להתחשב בנסיבות, בלי לשמוע את הצד שלה, מרחיקים אישה מישראל, מפרידים משפחות, שוברים לבבות.

לבן הבכור שלנו ימלאו בחורף הקרוב 13, והוא יחגוג בר מצווה. אין לנו הרבה קרובי משפחה בישראל, כך שהחגיגה גם ככה תהיה בהרכב מצומצם. עכשיו היא גם תהיה ללא סבתא שלו. נשארנו שוב חסרי אונים אל מול הרשויות. נכון שהכל נעשה לפי החוק, אבל זה לא אומר בהכרח שהחוק הגיוני. האם זה סביר שאין בחוק שום התייחסות לאלפי משפחות כמונו? לעשרות אלפי עולים מחבר העמים. השלמנו עם המצב שאנחנו לא יכולים להתחתן כאן ולא יכולים להיקבר כאן, לפי החוק כן? אבל קשה להשלים עם המצב הזה של הפרדה כפויה בין בני משפחה. לאור כל זה, קשה לנו להרגיש שייכים ולי באופן אישי קשה לשכנוע את בעלי להישאר כאן בישראל ולהמשיך לאהוב אותה כאילו היתה מולדתו הטבעית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו