טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סטנלי פישר פנוי

תגובות

העימות המתוקשר בין שר האוצר לנגידת בנק ישראל הוא מאבק בין כוחות לא שווים. בפינה הכחולה ניצב משה כחלון, שר אוצר חזק, מתוחכם, אהוד בתקשורת. בפינה האדומה עומדת קרנית פלוג, נגידה חלשה, לא משפיעה, נוכחת־נפקדת.

אמנם, לפי הפרוטוקול פלוג היא היועצת הכלכלית של הממשלה, אך בפועל אף אחד לא מקשיב לה, לא כחלון ולא נתניהו. היא לא השכילה ליצור לעצמה מעמד ובסיס כוח, כפי שעשה קודמה בתפקיד סטנלי פישר, כך שמלותיה נישאות ברוח.

פלוג מתנגדת למדיניות הפחתת המסים של כחלון. היא טוענת שיש לנהוג הפוך: להעלות מסים ולהגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות. תמיד אמרה כך, בלי קשר למצב המשק. תמיד טענה שהוצאות הממשלה נמוכות מדי, אפילו אם הן היו בשמים, כמו למשל בתחילת שנות האלפיים. ככה זה כשמאמינים שהממשלה חכמה יותר מהאזרחים.

פלוג לא רוצה להבין, שבמקום לשפוך עוד ועוד כסף על מנגנונים מנופחים, צריך לייעל אותם. היא לא מקבלת, שבמקום לפזר מיליארדים על כפילויות ועודף עובדים, יש לסרוק את המגזר הציבורי במסרקות ברזל וכך לחסוך מיליארדים. הרי כולם יודעים, שהבזבוזים חוגגים שם בלי הכרה. את הכסף שייחסך מאותה התייעלות יש להפנות לשיפור הפעילות במגזר הציבורי, כך שנקבל שירות טוב יותר בלי שיהיה צורך בהעלאת מסים. כך בדיוק פועל המגזר הפרטי. הוא מתייעל וחוסך כל הזמן, אבל פלוג, שבילתה את כל חייה במגזר הציבורי השמן (ובנק ישראל שמן במיוחד), לא מבינה אפילו למה אני מתכוון.

דוגמה: לאחרונה, התברר שיש עיכובים בפרויקט השיפוץ הגרנדיוזי של בנק ישראל, ואלה יעלו מיליונים רבים. מישהו ייתן על כך את הדין? הצחקתם אותה. הרי מדובר בכסף ציבורי, כסף של אף אחד, כסף שנשפך כמים בבנק שקובע את תקציבו לעצמו! השיפוץ, הכולל הקמת מבנה נוסף, מיותר לחלוטין, יעלה 400 מיליון שקל! סכום מדהים. במהלך השיפוץ הועברו העובדים למבנה חלופי בעלות עצומה, והם גם קיבלו על כך פיצוי. אתם מבינים לאן הולכים כספי המסים שלכם? אתם מבינים מדוע המגזר הציבורי דורש תמיד רק עוד ועוד?

ונחזור למאקרו. כבר ב–2003, כשבנימין נתניהו הציג את התוכנית להצלת המשק, התנגדה פלוג והזהירה מפני אסון. מדובר בתוכנית שקיצצה בהוצאות הממשלה, נגסה בקצבאות, הורידה מסים והנהיגה רפורמות. התוכנית הצליחה בגדול: העבירה את המשק לצמיחה מהירה של 5% לשנה תוך כדי ירידה חדה באבטלה. פלוג התנצלה? הצחקתם אותה.

שגיאה היסטורית נוספת עשתה פלוג בֹ–ֹ2010, כאשר היא והבנק תמכו בכלל פיסקלי חדש, שהרחיב מאוד את הוצאות הממשלה. התוצאה היתה הידרדרות של המשק למשבר תקציבי קשה ב–2013, מה שאילץ את יאיר לפיד לבצע קיצוצים חדים. גם על זה לא התנצלה מעולם.

בשנים האחרונות היא טוענת, הפעם מול כחלון, שיש להעלות מסים. אבל כחלון דווקא מוריד, והשנים נגמרות לא רע מבחינה תקציבית. עכשיו היא שוב חוזרת, כמו תקליט שבור, על הטענה שיש להעלות מסים. האם לא תבין לעולם, שהורדת מסים מכניסה דלק סילוני למנוע הצמיחה ומעודדת יציאה לעבודה?

לכן כחלון צודק. צריך להוריד מסים. הבעיה היא שכחלון הוא שר אוצר "יש לי", שרוצה באותה הזדמנות גם להגדיל הוצאות. הוא מציג את עצמו כ"חברתי" וכך שולח את כולם להציג דרישות: הנכים, הצבא, המתנחלים, הקשישים, ועכשיו גם המורים. והדרישות הולכות וגבוהות, ויש סכנה שהגירעון יתרחב.

סטנלי פישר פנוי עכשיו. אולי נקרא לו למילואים, כדי שיכניס קצת היגיון בשיגעון?

לדף הפייסבוק של נחמיה שטרסלר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות