בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברית מתונים, גם בצה"ל

18תגובות

הסערה סביב פקודת השילוב הראוי לא דועכת. כל יום מתפרסמים נתונים על הפגיעה בצה"ל שבגיוס לוחמות, על פגיעה בצניעות שבערבוב לוחמים ועל השיקולים הזרים שכביכול מנחים את מקבלי ההחלטות. נוצר הרושם שמדובר במאבק של הדתיים בצבא, אבל בהינתן שחלק גדול מהפיקוד הבכיר כיום הוא דתי, טיעון זה הוא מוזר. 

מבט עמוק יותר אל תוך המגזר הציוני-דתי יגלה שאין שם קול אחד, או אפילו לא קבוצה אחת הומוגנית. על כן, נכון יעשה הצבא אם ינהל את השיח על שילוב הנשים הראוי בצבא עם קבוצות המעוניינות בשילוב, ויחד איתן ימצא פתרון הולם, שיאזן את הרצון הדתי לשמירה על אינטימיות וצניעות במגע בין המינים, יחד עם הרצון ליהנות מתרומה מקסימלית של חיילות לצה"ל. זו גם ההזדמנות של צה"ל לחזק את מעמדו ומקומו בתוך המגזר הדתי ובתוך החברה הישראלית.

בסופו של דבר, הדיון על הצבא מייצג עימות רחב יותר בתוך הציונות הדתית בפרט ובחברה הישראלית בכלל. מהצד האחד ניצבים אנשי "עכשיו תורנו להוביל באמצעות הכוח הפוליטי והציבורי שיש בידנו עכשיו". בקרב הקבוצה הזאת, טראומת ההתנתקות עדיין מהדהדת - מה שעשו להם, ליישובים, לאנשים, להנהגה מהווה עדחין פצע פתוח והם נחושים לא רק למנוע התנתקות נוספת, אלא גם לשנות את מאזן הכוחות בצבא ולוודא שלכולם ברור מי כאן עכשיו בעל הבית החדש.

שאלות כמו מה יהיו ההשפעות הרחבות יותר; איך מרגישים החיילים הלא דתיים בצבא, שרבנים משפיעים עליו באופן כל כך דומיננטי; מה זה יעשה ללכידות הפנימית של הצבא; למוטיבציה של חיילים לא דתיים לשרת; מה זה עושה ליכולת של כל הישראלים לחיות כאן יחד - פחות מעניינות אותם. זוהי קבוצה שמביטה בעיניים כלות אל הישגי הציבור החרדי, ולומדת מהם שיעור בהישגי הכוחנות והניכור. העמידה אל מול שאר חלקי החברה הישראלית היא עמידה כוחנית, של מאבק, ושל נחישות לניצחון. הערכים של "כלל ישראל" ו"אהבת ישראל", שעמדו בעבר בבסיס התורה הציונית דתית, פינו את מקומם לטובת מאבק, כוחנות והסתגרות.

אבל אל לציבור החילוני לשכוח שלעומתם ניצבים רבנים ומנהיגים שכן מאמינים בשותפות. גם להם פצעים מתקופת ההתנתקות, אך המסקנה שהם הגיעו אליה היא שונה בתכלית. לא שינוי מאזן כוחות, אלא שינוי מבני עמוק. לא מאבק, אלא ברית. הם רואים עצמם כחלק מכלל מרכיבי החברה הישראלית ובכלל זה הצבא, מתוך הבנת מורכבות הצרכים והאמונות, מתוך כבוד לקבוצות אחרות בחברה, גם אם הם חלוקים איתן, ומתוך כבוד לעולם ערכים שרואה בשוויון ערך הגובר על צניעות בין המינים. קבוצה זו לא מתנגדת לגיוס נשים באופן כללי, או לשוויון בשירות בין נשים לגברים, אלא תרה אחר איזונים כדי לשמור את כולם יחד. מבלי לרסק את החברה הישראלית.

חשוב שהתקשורת, הצבא והחברה בישראל תדע על אותה קבוצה ותאזין לדבריה. על כן ראוי שחיל החינוך יבדוק את מי הוא מזמין להרצאות בנושא יהדות - את מחרחרי המאבק, או את הרוצים להתפייס. שיבחן ראש אכ"א מי הם הרבנים הצבאיים. שתשאל את עצמה המערכת כולה איך היא יכולה לחזק את המנהיגות המתונה שואפת השותפות, ולהחליש את המנהיגות הכוחנית. הם יופתעו לגלות שיש לא מעט דרכים לעשות כן. רק ככה אפשר יהיה ליצור ברית של מתונים ולשמור על החברה הישראלית מפני התפרקות טוטלית. 

הכותבת היא יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו