בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השתיקה הרועמת בציבור החרדי

53תגובות

"ההוא שפגע בי מינית כמה פעמים בגיל 11 היה איש חרדי נשוי. הייתי לבושה בצניעות רבה ביותר. אחרי בת המצווה שלי ביקרתי אצלם בשבת, הוא ביקש מאשתו שתלך לישון ותשאיר אותי אתו. היא צעקה, 'היא בת מצוה! אתה כבר לא יכול לגעת בה!'. ולמה אי אפשר לספר ולהתלונן? בנות בכיתה ט' בבית יעקב יכולות לענות על כך. המחנכת סיפרה להן על תלמידה שהותקפה ברחוב ונשארה בבית במשך כמה ימים כדי להתאושש. היא נסעה לבקר אותה ואמרה לה 'זו אשמתך!'. התלמידה התגוננה, היא הרי שומרת על כללי התקנון ולובשת גרביונים עבים במיוחד. ענתה לה המורה: 'כן, אבל יש בך משהו'". כך כותבת לי רחלי באס, חרדית נשואה, אם לשלושה, מטפלת רגשית ומסייעת לנפגעות תקיפה מינית.

לא כולם אמיצים כמו רחלי, שהסכימה לחשוף את סיפורה הקשה. נשים שפניתי אליהן וידעתי שנפגעו אמרו, שעדיף לשתוק, שהן אינן מוכנות נפשית לחשיפה. אבל הנה כמה סיפורים וציטוטים אמיתיים — בחלקם שונו הפרטים המזהים, לבקשת הקורבנות ולשמירה על פרטיותם וביטחונם — כתשובה למאמר של ישראל כהן ("הארץ" 13.11), המכחיש את העוולות, התקיפות וההטרדות המיניות בחברה החרדית ומאדיר את מדיניות ההפרדה כמונעת תופעות כאלה.

"אני זוכר את המלמד שלי בכיתה ה' מקדם אותי כל בוקר בברכה ומכניס את ידיו הקפואות לתוך הסוודר שלי וממשש אותי, מצמיד אותי אליו" (י', בוגר תלמוד תורה וישיבות).

"ישבתי עם לקוח חסידי מבוגר, שהזמין אותי לייעץ לו על עיצוב פנים לחנות חדשה. הוא בחן אותי עמוקות והחל לשאול שאלות, הוא פירש לא נכון את הנחמדות שלי: את חושבת שאני יפה? נכון היית רוצה להיות אתי? חייכתי כמו סתומה והסמקתי. מיותר לציין שלא קיבלתי את העבודה ולא טרחתי לבקש הסברים. כשבעלי ניסה להבין למה, הסברתי לו שהמחיר שהצעתי היה לו יקר" (ר', אדריכלית).

"התחלתי לעבוד במפעל חסד חרדי. הבוס שלי שם עלי עין מההתחלה, הוא החל לבקש ממני עזרה בכל מיני תחומים, יוצר סיטואציות מלאכותיות כדי לשהות אתי. כששמעתי אותו מתנשף בטלפון בשיחת עבודה שניהלנו, קפאתי, לא נעניתי לו, ושילמתי בכמה שנים של אי קידום ומשכורת מינימום" (ג"ר). "אתמול היתה לי שיחה עם אחותי הקטנה. היא סיפרה לי על אונס שעברה חברה שלה. גבר חרדי גרר אותה מאחורי משאית ואנס אותה, והיא לא העזה לצעוק כי לא ידעה מה בדיוק קורה לה, מה הוא עושה, ובעיקר פחדה שאם תצעק יבואו עוד אנשים ו'יראו לה'... היא לא ידעה מה לצעוק. איך בת סמינר תמימה יכולה להתמודד עם משהו שאין לו שם? אחותי סיפרה לי על עוד מקרים של הטרדות, גברים שחשפו את עצמם מול בנות, שלא ידעו מה הוא עושה ולמה, ומה לעשות עם זה" (נטלי רוזנבלום).

"חוויתי פגיעה מינית במשפחה, שנמשכה שנים עקב הרגל השתיקה והתעלמות המשפחה מסימנים ברורים. כששמעתי באחרונה על פגיעות נוספות מאותו אדם, פניתי למשטרה. רבנים פסקו למתלוננות להעיד, אבל אחר כך חזרו בהם, כדי שלא יישב בכלא זמן רב מדי. מתלוננות הוטרדו. הושוויתי לנאצית ולדאעש, וחלק מהמשפחה לא מדברים אתי עד היום. בתחילת דרכי בשוק העבודה הוטרדתי מינית פעמים רבות במקומות עבודה חרדיים. ברחתי ברגע האחרון מתקיפה של מייסד ארגוני חסד גדולים בירושלים, שלאחר מעשה אמר שזאת אשמתי כי סידרתי את שיערי לפני צאתי מהעבודה" (שפרה מבני ברק, בוגרת סמינר).

בקבוצת הפייסבוק שאני מנהלת, "פמיניזם חרדי", המאמר של כהן עורר סערה. "יש הרבה סיבות לכך שנשים חרדיות לא השתתפו בקמפיין MeToo. לא בגלל מה שכהן כותב ולא מפני שהחברה בהפרדה עוזרת למניעת הטרדות ותקיפות מיניות. המאמר מקומם ומכעיס בעיקר מפני שהתקשורת החרדית בכלל לא מדווחת על הקמפיין ולא מאפשרת את הבמה שהתקשורת החילונית נתנה למתלוננות. אם משהו יביא את המבול של MeToo החרדי, וזה יהיה מבול של מי שופכין, זה יהיה מאמרים כמו של כהן" (א"ר).

"האיש שבתמונה הוא ת"ג (צורפה תמונה וצונזר השם, א"ש), תושב מנצ'סטר עיר מגורי. הוא בכלא על פגיעות מיניות חמורות בקטינות. כשנה לפני שנעצר הייתי במשרדו לראיון עבודה. הוא טרח להדגיש, שהביא את הבת שלו למשרד כדי למנוע חשש של ייחוד" (רחלי באס). "עיזבו את ההדרה שכהן מייפה כל כך במאמר. איפה מרכיב הנפגעים, בעיקר בקרב בחורי הישיבות, למרות ואולי אפילו בגלל ההפרדה?" (חוי בלושטיין, מדריכת כלות ומדריכה לחיי אישות).

כל אלה הם חלק מזערי מקולות אותנטיים מן השטח. כל הציטוטים הללו לא הובאו כדי להוכיח עד כמה הציבור החרדי חולה, שכן קמפיין MeToo העולמי חושף תחלואה אנושית חוצת תרבויות, השקפות ומעמדות. הסיפורים והציטוטים הללו מובאים כדי ששרהל'ה ויהודה וחיימק'ה ומנוחה ואיתמר וישראל מאיר ושירה וברכה ירגישו שהם לא לבד ואינם אשמים.

בשנים האחרונות החלו לפעול ארגונים בתוך הקהילה החרדית, המביאים את קולם של הנפגעים והנפגעות לתודעה הציבורית, והם עושים עבודה מבורכת. בתקשורת החרדית (הדיגיטלית בלבד) החלו לעסוק בנושא, אך השתיקה הרועמת, הפחד, המבוכה והאשמה מהדהדים ונוכחים. אותם צריך לעצור, ואת מכחישי הכאב והסבל של הקורבנות.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית שותפה בתנועת "נבחרות", נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו