בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פצצה מתקתקת ושמה פרשת ריטמן

15תגובות

החלטת בג"ץ בחודש שעבר בעניין ניצב רוני ריטמן, ראש יחידת להב 433, היא פצצת זמן מתקתקת ונטרולה כרגע נראה בלתי אפשרי. הדיון הציבורי נסוב על התוצאה הסופית של פסק הדין שמשמעותה החלטה חדשה בעניינו של ריטמן שאולי תוביל לפיטוריו או להעברתו לתפקיד אחר. אלא שהדיון הציבורי החמיץ את העיקר; הדגש בפסק הדין כלל לא היה ריטמן אלא המפכ"ל בכבודו ובעצמו שקיבל החלטה תוך התעלמות ממושכלות יסוד במשפט הפלילי.

נזכיר: האירוע העיקרי שעומד במרכז הפרשה התרחש במסעדה בהר חוצבים בשנת 2011. בזמן זה היה ריטמן ראש חטיבת המודיעין שבה גם שירתה המתלוננת. בשלב מסוים יצאה המתלוננת מהמסעדה וריטמן יצא אחריה וקרא לה. לפי עדותה כשהסתובבה אליו הוא משך את ידה, קירב אותה אליו בכוח, וניסה לנשקה מבלי שרצתה בכך.

עדות המתלוננת לא היתה העדות היחידה. שוטרת אחרת (מ') העידה שראתה את ריטמן מושך את המתלוננת ומקרב את פיו אליה אך המתלוננת הדפה אותו. בכך לא די שכן נערך עימות בין מ' לבין ריטמן ואף בעימות זה חזרה על דבריה: "אתה רדפת אחריה כמו ילד מאוהב, אני ראיתי לא שמעתי, כשהתקרבת אליה היא הסתובבה אליך וניסית לחבק אותה". שוטרים נוספים מסרו עדות על דברים ששמעו מפי מ' באשר לאירוע בהר חוצבים.   

על מנת לאמת את תלונתה ביצעה מח"ש למתלוננת בדיקת פוליגרף לעומת ריטמן שערך פוליגרף פרטי. בדרך כלל עיסוק בבדיקת הפוליגרף הוא עניין משפטי-נוקדני, אך במקרה זה בדיקות הפוליגרף שנעשו למתלוננת ולריטמן הן ליבת העניין והן מעוררות עניין ציבורי וחברתי מן המעלה הראשונה. שכן, למרות העדויות השונות שהצביעו על מעשיו של ריטמן באירוע הר חוצבים וחרף בדיקת הפוליגרף אותה ביצעה מח"ש, בחר המפכ"ל באופן מעורר תמיהה לבכר את הפוליגרף של ריטמן שנעשה כאמור בידי גורם פרטי. לא רק שהחלטת המפכ"ל אינה סבירה מבחינה משפטית, היא גם אמורה להדאיג כל אזרח במדינת ישראל.

המפכ"ל התעלם לחלוטין ממדיניות היועץ המשפטי לממשלה שלא לתת משקל כמעט בכלל לבדיקות פוליגרף פרטיות, כדוגמת הבדיקה שערך ריטמן. חמור מכך, בבדיקתו את האירוע, התעלם המפכ"ל מהעדויות השונות שתמכו לחלוטין בגרסת המתלוננת ושללו מכל וכל את גרסתו של ריטמן אשר הכחיש את האירוע.

בנוסף, לעומת הפוליגרף המקצועי שבוצע על ידי מח"ש, הפוליגרף שבוצע לריטמן לקה בכשלים כה רבים עד שלא ניתן היה לבסס עליו דבר. כך, בבדיקת הפוליגרף של המתלוננת נמצא שהיא דוברת אמת. לעומת זאת בבדיקתו הפרטית של ריטמן לא נקבע שהוא דובר אמת אלא כי לא נמצאו ממצאים שהוא דובר שקר.

ולבסוף והחמור מכל, אף המפכ"ל הסכים כי ככל הנראה כן התרחש האירוע של אחיזת היד ומשיכת המתלוננת, אך הוא סבר שניתן לתת לו פרשנויות לגיטימיות שלא ברור מהן, עד שבית המשפט עצמו קבע כי הוא מתקשה "לחשוב על פרשנות לגיטימית לאחיזה בידה של העותרת ומשיכתה כלפי מי שכיהן כמפקד החטיבה שבה שירתה באותה העת במידה שזו נאלצה להדוף אותו ממנה בכוח". במלים אחרות, אף אם לא הוכח הניסיון לנשיקה, הוכחה כנראה המשיכה בכוח של המתלוננת, ועובדה זו מהווה עבירה מצד עצמה. זו נקודה חדה ביותר שיהיה קשה למפכ"ל להתעלם ממנה.

החלטת המפכ"ל לייחס משקל כה נכבד לבדיקת הפוליגרף הפרטית שלקתה בכשלים רבים ולדחות את כל מה שעמד מנגד מעלה סימני שאלה בנוגע למניע של המפכ"ל ולאג'נדה שעמדה בבסיס החלטתו. קשה שלא לחוש שהמפכ"ל עשה כל שביכולתו לדחות את גרסת המתלוננת לטובת השארת ריטמן בתפקיד בעיקר בשל כך שהטיל ספק בטוהר המניעים של המתלוננת.

אולם אף אם המתלוננת אינה טלית שכולה תכלת, כלל ידוע הוא שמניע לחוד, ובחינת התלונה לגופה לחוד. וכך, במקום בדיקה רציונלית של הראיות בהתאם לנדרש, בחן אותן המפכ"ל בצורה אינטואיטיבית ורגשית תוך מתן משקל עודף לשיקולים זרים שאינם ממין העניין. במדינה דמוקרטית, ראוי שהעומד בראש הפירמידה של המשטרה ישים בצד את כל רעשי הרקע ויבחן את הדברים בצורה קרה ומחושבת. הדברים אמורים במיוחד כאשר קיימים פערי מעמדות כדוגמת קצין רב מעלה ועתיר זכויות מצד אחד ושוטרת זוטרה מצד שני וזאת על מנת לשמש דוגמה ליתר השוטרים העוסקים בנושאים אלה, בבחינת "ממני תראו וכן תעשו". במובן זה כשל, לצערי, המפכ"ל בתפקידו.

בשבועות האחרונים עלה לדיון "חוק ההמלצות" לפיו בסיום חקירה לא תעביר המשטרה לפרקליטות את המלצתה באם להגיש כתב אישום כנגד החשוד הרלוונטי. התעלמות המפכ"ל מקשת של ראיות התומכות בתלונה, ומנגד מתן משקל מופרז להיבטים חסרי משקל משפטי של ממש, מעלה את המחשבה אולי חוק ההמלצות הוא רעיון לא רע בכלל.   

ד"ר רוזנברג הוא מרצה בכיר בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו, וחוקר במכון למשפט פלילי ע"ש טאובנשלג, אוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו