בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא עוד אוסף הגיגים, אלא מתכון לנצחון הגירוש

78תגובות
מבקשי מקלט
אליהו הרשקוביץ

הקרב נגד הגירוש החל זה מכבר. זהו לא עניין עם פנים ״לכאן ולכאן״. זהו מאבק של בני אור ובני חושך. טובים נגד רעים. זה גם מאבק של מעטים (פוליטית) מול רבים. ובכל זאת, אנחנו ננצח. ננצח כי העובדות לצדנו. ננצח כי אין שום היגיון אמיתי בגירוש. ננצח כי הצדק איתנו וכי הריקבון הפוליטי שהוביל להחלטה האומללה יתפוגג ברגע שהכוחות המתאימים ייערכו נגדו. הרשימה הזו אינה אוסף הגיגים אלא מתכון לנצחון. המטרה: חסימת האפשרות לגירוש בכפייה לרואנדה באמצעות פעולה בשתי חזיתות: רואנדה וישראל.

ברקע הדברים 66 מליון עקורים ופליטים אשר מחפשים כיום מקלט והגנה בעולם. זהו משבר הפליטות וההגירה הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השניה. בישראל מצויים פחות מ-40 אלף מהם; פחות מחצי אחוז מאוכלוסיית המדינה. כמעט כל מבקשי המקלט הם יוצאי אריתריאה וסודן - שתי מדינות שהפרת זכויות האדם בהן קיצונית ונרחבת ושיעורי ההכרה העולמיים במבקשי מקלט שנמלטו מהן גבוהים בהתאם.

מאז שנת 2012, עם השלמת הגדר בגבול מצרים, אין כניסות חדשות ואלפים רבים עזבו וממשיכים לעזוב את הארץ מדי שנה, בגלל שגם ככה בלתי נסבל להיות מבקש מקלט בישראל. מכאן יוצא שתרומתה של ישראל לצמצום משבר הפליטות העולמי נמוכה משמעותית מהמקובל. ישראל יכולה - ולכן חייבת - לשים כתף מתחת לאלונקה ולקלוט את מבקשי המקלט שבשטחה. קליטה כזו תביא לפיזורם ההדרגתי ברחבי הארץ ותייתר את הצורך לייבא לכאן עובדים זרים שיחליפו את המגורשים. "הנזק" היחיד שייגרם מכך הוא לכיסם של כמה "מקורבים", שייאבדו את דמי התיווך המפוקפקים שלהם.

מאז שנת 2012, מנסה הממשלה לכלוא את מבקשי המקלט לתקופות ממושכות כדי להמאיס עליהם את חייהם. בית המשפט העליון צמצם את הפגיעה במבקשי המקלט, אבל לא מנע אותה לחלוטין ואף בחר, לעת הזאת, לעצום עין ביחס לקלקולים הזדוניים של  משרד הפנים, שלא מצליח לזהות אפילו פרומיל ממבקשי המקלט כפליטים. כעת מבקשת ישראל, בחסות הסכמים חשאיים, לגרש בני אדם לרואנדה ולכלאם לשארית ימי חייהם ככל שיתנגדו. לדבר הזה אין תקדים בעולם.

אבהיר: אין שום מדינה שמגרשת תחת הסכם שכולו, לרבות זהות המדינה החתומה עליו, נתון בעלטה. אין שום מדינה שמעמידה אנשים בפני ברירה אכזרית: כליאה ללא הגבלת זמן או עזיבה לארץ זרה. פשוט אין. חומרת הדברים מתעצמת כשרואנדה מכחישה בפומבי ובמפורש שקיים הסכם כלשהו עם ישראל ובהינתן העדויות לפיהן מי שהגיעו לרואנדה מוצאים עצמם תוך מספר ימים במסע פליטות מחודש, שמתחיל בשוד ובסחיטה ועלול להסתיים במכירה לעבדות בלוב או מוות בטביעה בים התיכון.

"הגירה כפויה" או גירוש מישראל נוגעת לקהילה הבינלאומית כולה, מהסיבה הפשוטה שאלה שמגורשים בדרך כלל מופיעים בגבולותיהן של מדינות אחרות, שנאלצות לקבל את האורחים הבלתי קרואים. במילים אחרות, גירוש נתינים הוא כשלעצמו "עבירה נגד האנושות" (כך נאמר במשפט אייכמן בירושלים). המקרה הישראלי הייחודי של גירוש תחת הסכם חשאי עלול להפוך לתקדים הרה אסון עבור פליטים במדינות אחרות, דמוקרטיות יותר או פחות, שימהרו לגבש הסכמים סודיים גם כן עם דיקטטורות שונות ולטעון שאם ישראל עושה זאת, אז גם להן מותר.

עד כאן העובדות. חשוב להכירן אבל לא צריך להתרגש מכך שבסופו של דיון סוער ישיבו תומכי הגירוש "אולי אלה העובדות, אבל לדעתי הם מסתנני עבודה שצריך לגרש", או "עם כל הצער, אין לנו יכולת לקלוט אותם כאן". העובדות והצדק איבדו מהכוח המחייב שאמור היה להיות להם. המנוולים שינו את הכללים ושלחו סוכני מוסד לאפריקה לסגור דילים מפוקפקים. תגובתנו צריכה להתאים למציאות הזו ולא להישאר תקועה במאבק של אשתקד.

חזית המאבק הרואנדית: יש סיבה לכך שרואנדה עומדת על חשאיותו של ההסכם כתנאי למימושו. לא במקרה מכחישה רואנדה את עצם קיומו של הסכם כזה. רואנדה רוצה להרוויח 5,000 דולר על כל אדם שינחת בשטחה ואולי גם נשק ישראלי, אבל מספיק לחץ ציבורי יהפוך את הסיפור לכאב ראש מתמשך עבור שלטונות רואנדה ויוביל לכך שיתנערו מההסכם הזה באופן מוחלט. השבוע הוקמה קבוצת פייסבוק הממקדת את פעילותה ברחבי העולם מול רואנדה וכבר הגיעה ליעדים רבים. הצטרפו אליה. ברצינות, הפסיקו רגע לקרוא והצטרפו. צרו קשר עם כמה חברים שגרים ליד אחת הנציגויות כדי שיצטרפו אליכם. יחד ניצור כאן אפקט מצטבר שיוביל לכך שהגירוש והמעצרים ההמוניים יעצרו לפני שיתחילו.ֿ

חזית המאבק הישראלית: אינספור העצומות והמכתבים שמציפים את הארץ בשבועיים האחרונים הם רק ההתחלה. לא נסתפק בחתימה על ניירות, אלא נעשה כל שביכולתנו ונצטרף לאחת היוזמות הקיימות. גם אם הדבר כרוך במחירים אישיים. רק כך נבטיח שהגירוש נכשל עוד לפני שהתחיל. נתחייב לשכן ולהסתיר פליטים בדירותינו ונילחם בכל אמצעי לא אלים כדי להבטיח את שלומם של מבקשי המקלט בארץ הזו. כדי לוודא שאנחנו לא מתנכרים למאמץ העולמי החשוב ביותר של דורנו. עדיף לנו לחיות בריב מתמשך עם המושחתים בשלטון, מאשר לחיות את שארית חיינו עם הידיעה הצורבת שוויתרנו על הצדק. שעבירות נגד האנושות ופשעים נגד בני אדם נעשו בשמנו (ובמיליארדי שקלים מכספי המיסים שלנו). זה יהיה נורא לחשוב ששתקנו כשהגיע הזמן לפעולה.

זה באמת בידיים שלנו. לא של בית המשפט. לא של הממשלה. שלנו. של הציבור שמתנגד למה שקורה כאן. אנחנו מציבים קו אדום מוחלט וחסר פשרות: אנחנו מסרבים ומסרבות להיות חלק ממערכת שכולאת אנשים ומגרשת אותם באכזריות תחת הסכם חשאי. 

ועכשיו, לעבודה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו