בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלא יימצא ולו פירור אחד של פלסטיני

23תגובות

לקראת פסח, ככל היהודים המאמינים במדינה, גם משטרת ישראל יצאה למבצע ביעור חמץ. לחם לא חיפשו וכלי מטבח לא הוגעלו, אבל משטרת ישראל ניקתה את הרחובות. כל כך גאה היתה על המבצע החדש, שמחלקת הדוברות הפיצה לתקשורת מייל בנושא ופרסמה סרטון מהוקצע.

כשברקע רגעים נבחרים מהמבצע, מספר ניצב יעקב (קובי) שבתאי, מפקד משמר הגבול, ש-2,300 שוטרים ומתנדבים מכלל יחידות המשטרה לקחו בו חלק. שבתאי אומנם לא מיהר לדבר במפורש על מטרת המבצע, למשל מיהו אותו חמץ וכיצד מתבצע ביעורו, אבל התמונות עשו את שלהן – פנסים שלופים, חדרי מצב חגיגיים ושוטרים סמויים יוצאים מרכבים, פושטים על רכב של שוהים בלתי חוקיים באמצע היום, מפתיעים את החמץ ברגע שהוא הכי פחות ציפה לו.

משטרת ישראל מאתרת ומנקה את הארץ משב"חים פלסטינים. זה הנמשל בשם "ביעור חמץ". לא מדובר בפעם הראשונה שכוחות הביטחון של ישראל בוחרים שמות פרובוקטיביים לעבודתם, אבל הפעם נדמה שהתעלו על עצמם וגם קלעו בדיוק להלך הרוח הישראלי. פלסטינים, בין אם שב"חים או אזרחים, מאז ומתמיד לא היו רצויים במדינה היהודית, אבל היום הימצאותם בקרבנו - בדומה ללא-יהודים אחרים - היא אסורה, מסוכנת ויש למגר אותה. לטובת שלמות העם היהודי, אסור שיימצא ולו פירור אחד בודד בישראל של פלסטינים, כלומר חמץ.

פעולה מזוינת תחת הכותרת "ביעור חמץ" אינה דבר חדש בישראל. למעשה, השימוש בכינוי יחגוג בקרוב 70 שנה, אז יצאו כוחות ההגנה ל"מבצע חמץ" - גירוש הפלסטינים מיפו וסביבתה. כבר אז נעטפה הפעולה הצבאית כקיומה של הלכה, כמצווה דתית שבסופה תתגשם הפנטזיה של טיהור לאומי. גם אז התנ"ך והחרב שימנו זה את זו. כוח הנשק, אז כמו היום, הידק עוד יותר את הקשר הפנאטי בין הצבאי לדתי, בין הלאומי לאמוני.

מבצע ביעור חמץ של משטרת ישראל - דלג
סרטון שהפיצה משטרת ישראל על המבצעKipaVod

ביעור חמץ מטרתו להיפטר מלכלוך, השימוש בו כמשל לטיהור מבני אדם נמצא בשורה אפלה אחת עם מופעי השנאה החמורים בהיסטוריה. יותר מכל יש להסתכל על מבצע ביעור חמץ, מבחירת השם ועד הפצת המבצע לציבור, כאחד מצאצאיו המבחילים של האוקסימורון "יהודית ודמוקרטית", שמגדיר ומכשיר את המדינה הגזענית שאנחנו מקיימים – כזאת שמצדיקה את מעשיה דרך ההקשר האידיאולוגי הדתי, דרך החובה שעולה ממנו - לבער חמץ, לתפוס כל פלסטיני, לקיים את תורת הלחימה של ישראל; חברה שמקדשת את ביטחונה על חשבון האמצעים להשגתו, שצמאה לאקשן המצולם שמיוצר ממנו.

וכך, מהחיבור שבין לאומנות לדתיות נוצרת תודעה של נרדפות, שבה פרנויה הופכת לברירת מחדל. כך הופך כל לא-יהודי לאיום קיומי על ישראל, אויב נוסף שבא עלינו לכלותינו. הסכנה אורבת מעבר לפינה ולכן החרב, השלופה ממילא, ננעצת כמעט מדי יום. כשהחרדה גדולה מהחמלה, כשהשנאה גדולה מההגינות, כשכוחות הביטחון מציגים אלימות ישראלית כמצווה יהודית, לחיצה על ההדק נעשית טבעית הרבה יותר - היום בסמוך לגדר גבול כלפי פלסטינים, מחר נגד מבקשי מקלט בדרום תל אביב ובסוף, כשיגיע, גם בפתח הבית.

זהו אך עוד חטא נוסף, שהתבצע בשמנו בפסח הזה. על הישראלים להבין שגם להשגת ביטחון יש גבולות, ושישראל, המדינה שלנו, פורצת אותם פעם אחר פעם - בשם זכות אבות פטליסטית, בשם האמונה שאנו עם נבחר ובחסות הטראומה ההיסטורית שכוננה את עצמאותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו