בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם למדינות ערב מגיעה דמוקרטיה

36תגובות

בשונה מסכסוכים רבים בעולם, בהווה ובעבר, האפוקליפסה לה אנו עדים היום במדינות רבות בעולם הערבי היא למעשה חבלי לידה טבעיים לאומה ועמים ערביים השואפים להיות כשאר אומות העולם. אפשר לומר שהסיבה המרכזית להרס, הדם, היזע והיגון הינה המתח עתיק היומין בין עמים שוחרי חופש וחיים בכבוד, לבין כנופיית "מנהיגים", שבעיניהם המדינה היא רכושם הפרטי והם חושבים שהם רשאים לעשות בה כבתוך שלהם.

אל עמם הם מתייחסים כאל נתינים, שתפקידם לרקוד למנהיג הדגול או לכל הפחות לרומם את תפארתו (בסעודיה נאסרו לאחרונה מספר אינטלקטואלים, שפשעם היה שלא שיבחו את מעשיו של המנהיג החדש "המתון"). 

המערב נכנס לתמונה בהצטלבות אינטרסים. כמה שליטים מערביים חוששים שחופש, דמוקרטיה וחיים בכבוד בעולם הערבי ייסכנו את האינטרסים שלהם, אז הם מוכנים להעלים עין מעוולות מתמשכות, שגומרות להותרת עוני ובורות בממדים בלתי נתפסים באזור שהוא מהעשירים בעולם באוצרות טבעיים כגון נפט וגז.

ב-2012 התקיימו בחירות דמוקרטיות ראשונות במצרים, בהן זכו "האחים המוסלמים", זרם מרכזי ומתון בעולם הערבי (ישנן הערכות שונות שאם יתקיימו בחירות חופשיות בכל מדינות ערב, יש להניח שהם ייזכו במחצית הקולות). בשנה בה היו בשלטון, הם התנהלו בממכלתיות שהפתיעה רבים מבחינת חופש דיבור וחופש עיתונות. הם גם זרמו לאינטגרציה ושיתוף פעולה עם זרמי המיעוט בעם, חרף העובדה שהם הרוב. הם קיימו דיאלוג עם אינטלקטואלים מצריים מכל הזרמים. בהקשר הישראלי, הם הצהירו שיכבדו את ההסכמים שנחמתו, ואף קיימו ערוצי תקשורת עם מנהיגים ישראלים ובראשם נשיא המדינה דאז, שמעון פרס.

דא עקא, חברו להם יחדיו "המתונים" (איחוד האמירויות וסעודיה), כפי שהם מסווגים על ידי ישראל, ועשו ימים כלילות להפלת הניסוי הדמוקרטי התקדימי, שסיכן את מעמדם. כי אילו נתנו לו להמשיך ולהצליח לבל יהיו גם לבני עמם שאיפות דמוקרטיות שכאלה.

גם פוליטיקאיים ישראלים עבדו שעות נוספות לשינוי המשטר של האחים המוסלמים. משהצליחו, הם עבדו שעות נוספות לייצוב המשטר של עבד אל-פתאח א-סיסי. הוא אומנם נבחר לאחרונה שוב לנשיאות בבחירות לכאורה דמוקרטיות. זה כמובן נעשה בהיעדר מתחרים, כשהתוצאות ידועות מראש ובאמצעים לא לגיטימיים כמו תשלום על הצבעה בעדו.

התמיכה הישראלית בו עשויה להתגלות כטעות, שתעלה ביוקר בעתיד. מדוע? כי בעולם הערבי קיים כלל לא מדובר, אבל ידוע, הקובע שישראל הינה ברומטר שלילי. כלומר, ככל שישראל תשבח מנהיג ערבי כלשהו, כך הוא נתפס כאויב הערבים.

גם ההתקוממות בסוריה החלה מתוך שאיפה לחופש ולחיים בכבוד, אבל ברבות הימים סילפו "המתונים" את סיבות הסכסוך והחלו מבליטים את הסממנים האתניים שלו - זרמים שונים באסלאם הנלחמים זה בזה - כדי לרמוס את שאיפות העמים הערביים לדמוקרטיה. אני מעריך שבסוף שאיפות העם ינצחו ובעוד חמש שנים, מדינות ערב ייראו אחרת לגמרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו