בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תפישת הביטחון ההיסטרית של הישראלים

23תגובות
קים ומון בטקס קבלת הפנים לפני פגישתם המשותפת, בסוף השבוע
KOREA SUMMIT PRESS POOL/אי־א

אנשיל פפר מודאג מ"תמונת הניצחון" של קים ג'ונג און. ניצחון?! יגעתי ולא מצאתי.

אחרי שנים של לחץ כלכלי מאסיבי ומתמשך, הצליח הרודן של צפון קוריאה להעמיד בסכנה ממשית אפילו את קו החיים היחיד שלו לעולם דרך סין. כעת עליו לבחור בין האפשרות של הרעבה עצמית ולאומית, לבין מה שנראה כשורה של וויתורים בתחום ההתעצמות הצבאית ופתיחות גוברת לשכנה מדרום. ההגעה שלו לדרום קוריאה והמוכנות שלו לקיים שיחות שלום הכוללות פירוז מנשק גרעיני הן לא פחות מעדות נוספת להצלחתה של הדיפלומטיה, השכל הישר ומשטר הסנקציות הבלתי מתפשר שהוטלו על המדינה הסוררת.

פפר מערבב בין הרצון לפרק את צפון קוריאה מנשק גרעיני, החלום לפרק אותה מידע צבאי והפנטזיה לפרק משטר אימים מדכא באמצעים שאינם דיפלומטיים. בואו נודה על האמת: העולם מעוניין בפירוז חצי האי הקוריאני מנשק גרעיני. זהו – וגם זה רק בגלל יכולות הטילים המשופרות שמאפשרות להם להגיע למטרות אמריקאיות. מה לעשות שטכנולוגיה גרעינית קיימת לצידנו כבר שבעים שנה ואינה מוגבלת רק לשכלם של מדענים ליברליים מהמערב הנאור.

בה בעת ולמרבה הצער, קיומו של משטר מדכא מעניין את פפר, ישראל או העולם כשלג דאשתקד, כפי שניתן להתרשם מן העניין המוגבל שמושכים אליהם משטרים רבים מדי מסוג זה באריתריאה, סודן או בלארוס. ככלל, ענייני זכויות אדם הפסיקו להיות מרשם לסנקציות בינלאומיות משמעותיות מאז מות האפרטהייד הדרום אפריקאי.

החרדה מפני "הצעידה השחצנית" של קים חוצה את הגבול לדרום קוריאה וההקבלה המאותגרת שלה ל"ניצחון" דומה בחזית האיראנית, היא תדמית פניה של תפישת הביטחון ההיסטרית בישראל.

זוהי תפישת בטחון שאיננה נגזרת ממטרות והישגים אסטרטגיים, אלא מתמונות. אליבא ד-תפישת הבטחון הישראלית, הנסיגה מלבנון, כמו גם מלחמת לבנון השניה היו קטסטרופות – בה בעת שבישראל חיים מאות אזרחים שאלמלי הנסיגה, היו קבורים היום בבתי קברות צבאיים ואיתם גם תקציבי עתק שהוקצו לתחזוקת בית המטבחיים הלבנוני. תפישת הבטחון הזו גוזרת על חיילי צה"ל לבצע מטווח ברווזים במפגינים, שאינם מסכנים אותם רק כדי לקדם את פני הסכנה הקיומית בדמות "תמונת נצחון" של אלה מהם שיצליחו לחצות את גדר הגבול.

אלברט אינשטיין אמר פעם ש"חלשים נוקמים, חזקים סולחים וחכמים מתעלמים". לו היה חי היום, ודאי היה מוסיף גם ש"מובסים מצטלמים". זה מה שנשאר להם. פפר מיהר לתאר את הדאגה בישראל מפני "ניצחון" דומה בחזית האיראנית. נוכח דבריו נראה ששום דבר פחות מריסוק צבאי טוטאלי, השמדת המתקנים והצבת דחליל פרו-ישראלי שיקוד קידה עמוקה כדי למלא את הצורך בתמונת ניצחון מושלמת - לא יספק אותו. פירוז גרעיני אינו תוצאה טובה כל זמן שתמונה אחת של רוחאני מחויך בבירות מערביות משבשת לישראל את פעולת המעיים.

מה שנחוץ בישראל הן פחות אזעקות שווא ויותר פרספקטיבה. ישראל היא מדינה חזקה, יש לה צבא מעולה והיא מקיימת קשרים אסטרטגיים עם הצבאות החזקים בעולם. ישראל כאן כדי להישאר והכח שלה צריך להיות מתורגם לחוכמה. חכמים, כאמור, יכולים להרשות לעצמם להתעלם מ"תמונות ניצחון" של מפסידים. זה לא מוריד מערכם, אלא דווקא מעלה.

ולכן, כשפפר מזהיר ש"המערב חייב לוודא שאיראן לא תהפוך לצפון קוריאה", אני מציע לקרוא את הדברים בצורה יותר ביקורתית. ככל שהתהליכים בצפון קוריאה יבשילו לכדי פירוז מלא והסרת איום עשרות אלפי קני הארטילריה והמשגרים מעריה המרכזיות של דרום קוריאה, על המערב דווקא כן לדאוג לכך שאיראן עוקבת אחר המודל הצפון קוריאני. על איראן להבין את המשמעויות הכלכליות ההרסניות שבמרדף אחר גרעין ואת הרווחים שאפשר להפיק מחזרה לחיק העמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו