פתאום זכותן של נשים על גופן חשובה לגברים
בשבוע האחרון שמעתי גברים רבים מחרפים את נפשם בהגנה על זכותן של נשים להיות חשפניות. "זו בחירה חופשית" הם אומרים, "זו זכותן". ואני תוהה, האם אותם הגברים "שומרי הנשים" תומכים גם בשאר המאבקים על זכותן של נשים על גופן? האם הם יוצאים לרחובות לזעוק נגד מגיפת הפגיעות המיניות בבית, בעבודה, ברחוב ובתחבורה הציבורית? או נגד סגירה המונית של תיקי עבירות מין במשטרה ובפרקליטות?
בשבוע החולף עסקה התקשורת ביתר שאת בתופעת החשפנות. הנושא עלה לשיח הציבורי בעקבות חוק שיזמתי, המבקש להשוות בין חשפנות לזנות בעיני החוק. בעקבות הצעת החוק, הפגינו עשרות חשפניות על כך שזו זכותן להיות חשפניות וכי מדובר בבחירתן החופשית. מרגע פרסום מועד ההפגנה, קמו גברים לזעוק את זכותה של האישה למכור את גופה ואת מיניותה באין מפריע.
אחד מהם הוא דורון קורן שכתב בבלוג שלו כך: "הן לגמרי בוחרות במקצוען ויכולות לעזוב כשירצו... הן אינן נתונות לסכנת אלימות מצד לקוחות, לחדירה דוחה, למחלות וכיו"ב. והקהל מצידו חווה התעוררות מינית - מה רע בכך?". היות ולמיטב הבנתי קורן אינו מומחה בתחום החשפנות והפגיעות המיניות, וכמוהו גם שאר הגברים שיצאו להגנה העיקשת על החשפניות, כדאי לפזר את מסך הערפל סביב העולם בו גוף האישה מותר, מ״בחירה״.
ראוי לציין כבר עכשיו - אני לא במלחמה נגד החשפניות ומעולם לא הייתי. חלילה לי מלזלזל בטענותיהן. הניסיון לצייר אותנו כשני צדדים מנוגדים חוטא לאמת. את המלחמה שלי אני מנהלת נגד חברה פטריאכלית שהפסיקה להבחין בין טוב לרע, בין אישה למוצר, בין יחסי מין מרצון ליחסי מין תמורת תשלום.
פוסט פייסבוק של מיכל רוזין - דלגמעדויות של חשפניות רבות עולה שגם במועדוני חשפנות הן חשופות לאלימות, לסמים ולהתעללות מינית. לא מרפה ממני עדותה של חשפנית לשעבר, שהותקפה במועדון בו עבדה, וכשהתלוננה למנהל הוא שאל אותה בנונשלנטיות "מה חשבת, שזה היי-טק פה?". העדויות מצויות בקרב ארגוני הסיוע והטיפול, כמו גם ברשת המלאה בסיפורי זוועה.
מנהלי מועדונים שמצהירים קבל עם ועדה כי במועדון שלהם אין שירותי מין, לא עושים דבר כדי למנוע זאת, ואף מעודדים זאת בחדרים סגורים, או נותנים את הסכמתם שבשתיקה. הבחירה שהובילה אישה להתפשט על ברכיו של גבר, מובילה מהר מאוד לספק שירותי מין לכל דורש.
בדומה לנשים בזנות, נשים בחשפנות עובדות תוך ניתוק רגשי מתמשך, שמשמש כמנגנון הגנה הנועד לשמור עליהן. על אף הניסיון לשוות לחשפנות חופש מיני וקידמה, מדובר בפרקטיקה של ביזוי והחפצה המותירה בנשים צלקות פיזיות ונפשיות גם שנים רבות אחרי שיצאו מן העולם הזה. רבות אף סובלות מפוסט טראומה קשה.
הפתיע אותי במיוחד הניסיון המופרך של קורן להשתמש בצעדת השרמוטות המבורכת כדי לבסס את טיעוניו נגדי. זה מעיד בעיקר על כך שכשם שהוא לא מומחה בחשפנות, כך הוא לא מבין דבר במסרים של צעדת השרמוטות. מטרת הצעדה זהה למטרת החוק שהצעתי - להילחם נגד ביזוי גופנו והחפצתו. אלפי הנשים שצעדו בתל אביב בחום בלתי נסבל, עשו זאת כי נמאס להן שגופן הוא נחלת הכלל. הן צעדו כדי לדרוש מהממסד להגן עליהן מפני אלימות מינית. ההגנה הזו לא יכולה לפסוח על תעשייה המושתתת על פגיעה בנשים.
כל עוד החשפנות מותרת, אנחנו נמשיך לחנך גברים בתוך תרבות של אונס, בה נשים הן חפץ שאפשר לקנות ולנצל. לא רק זה, אנחנו נמשיך להעמיק את אי השוויון המגדרי הקיים. אך את הגברים שיצאו להגנה על זכויות הפרט של החשפנית, לא החברה מעניינת, אלא הזכות שלהם להמשיך ולצרוך מין להנאתם, ולשמר את המבנה החברתי המפלה נגד נשים.
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) כיהנה בעבר כמנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר