בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המועצות הדתיות: ייצור פוליטי מוזר, מושחת ומיותר

17תגובות

דו"ח מבקר המדינה, שמתפרסם היום, ומחקרו של אריאל פינקלשטיין, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על שירותי הדת, שהתפרסם ביום ראשון, מגלים שוב כי המועצות הדתיות, האמונות על שירותי הדת בישראל, לוקות בחוליים קשים בכמעט כל היבט של תפקודן. אחרי שבעים שנות מדינה, הגיעה העת לבטל את הייצור הפוליטי-מנהלי המוזר והמיותר הזה, כלומר לסגור את המועצות הדתיות ולהעניק את שירותי הדת לתושבים באותו אופן ששאר השירותים המקומיים ניתנים, באמצעות מחלקות לשירותי דת במועצות המקומיות.

המועצות הדתיות הוקמו עוד טרם קמה המדינה, ומאז ממשיכות לתפקד במתכונת דומה. הן מעניקות שירותי כשרות, קבורה, רישום נישואין, אחזקת מוסדות דת כמו מקוואות, תמיכה בפעילות תורנית, העסקת רב מקומי ועוד. הרציונל שמאחורי ההפרדה בין הרשות המוניציפאלית והמועצה הדתית היה שימור האוטונומיה של המועצה הדתית ושל הרב המקומי והבטחת הקצאת תקציבים לטובת שירותי דת.

המועצה הדתית אמורה להתחלף מדי בחירות מוניציפאליות, והרכבה אמור להתבצע באמצעות נוסחה מורכבת המעניקה ייצוג לגורמים מקומיים, לצד השר לשירותי דת. גם מקורות התקציב של המועצות הדתיות הם הרשות המקומית והמשרד לשירותי דת, לצד תשלום על שירותים שהן גובות מן הציבור.

כל זה להלכה. למעשה, קיימים כשלים משמעותיים בהיבטים רבים של התנהלות המועצות הדתיות. קודם כל, כפי שהראה מבקר המדינה, המועצות הדתיות הפכו כר נרחב למינויים פוליטיים מטעם השרים לשירותי דת. בגלל המנגנון המורכב של מינוי מועצה דתית והרצון הפוליטי לדאוג למקורבים, העדיפו השרים לשירותי דת לדורותיהם לשמר בידיהם את הכוח למנות חברים למועצות. מתוך 129 מועצות דתיות האמורות לפעול בישראל, רק ל-59 מועצות מונה הרכב באמצעות המנגנון שקבע החוק. בשאר המועצות מינו השרים לשירותי דת אדם ממונה, כלומר יו"ר מועצה דתית, או פקידים אחרים מטעמם, כדי שאלה יפעילו את שירותי המועצה. הללו נבחרו באופן לא מפתיע על בסיס פוליטי.

גם תפקוד השירותים של המועצות הדתיות לקוי עד מאוד. במערכי הכשרות יש שורה ארוכה של כשלים, חלקם פועלים על סף השחיתות והכשרות שהם נותנים במקרים רבים גרועה. הפיקוח של המועצות הדתיות על תפקודו של הרב לא קיים למעשה, וחלק מהרבנים עושים לביתם ללא צורך לדווח למאן דהוא על מעשיהם ועל פעילותם. שירותי המקוואות לוקים בחסר ברמת התחזוקה והשירות, ובחלקם רמת התברואה נמוכה עד כדי סכנה.

תקציבים שאמורים להגיע לשיפור שירותים כמו קבורה ובניית מוסדות ציבור מיועדים לכיסוי גירעונות, וכספים שמיועדים לסיוע לנזקקים מגיעים לעמותות שראשי המועצות הדתיות חפצים ביקרם. גם הפיקוח הממשלתי על תפקוד המועצות הדתיות לוקה בחסר, מה שגרם למצב בו מספר העובדים במועצות הדתיות גבוה ב-57% ממספר התקנים המאושרים על ידי משרד האוצר. לא בכדי אמון הציבור במערך שירותי הדת, במועצות הדתיות וברבנים הוא הנמוך ביותר מבין המוסדות המדינתיים שנבחנו.

המבנה הקיים של מתן שירותי דת באמצעות מועצות דתיות פשט את הרגל. ברור לכל כי הצידוק האמיתי היחיד להמשך קיומן הוא זה הפוליטי. איזה איש שררה ירצה לוותר על כר נרחב למינויים של מאות מקורבים בפונקציות שונות ומשונות? ובכל זאת, אחרי שבעים שנה הגיעה השעה להתגבר על הפוליטיקה הקטנה ולפרק את המועצות הדתיות לאלתר. זה לא אומר שלא יהיו שירותי דת, להיפך. אלה יינתנו על ידי הרשויות המקומיות, שחברי המועצה בה צריכים להיבחר, ועל כן יש להם אינטרס להעניק שירותים ברמה גבוהה. כך גם תופחת הפוליטיזציה של שירותי הדת, גם השירות יהיה מקצועי, טוב ויעיל יותר, וגם הפיקוח והבקרה על תפקוד שירותי הדת יהיה הדוק יותר.

להפרדה כזו בין הדת לפוליטיקה יש גם משמעות עקרונית. הניסיון המר מלמד שבמקרים רבים החיבור בין דת וכסף מוליד השחתה של הדת ושל כלי הקודש הפועלים בשמה. אם מנהיגים דתיים יעסקו בהנהגה רוחנית ולא במנהל ובכסף, הדבר ייטיב עם תורתם ועם בני קהילתם, אותם הם מבקשים לרעות.

ד"ר פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי "פרס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו