בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפשר לעצור את השתוללות הפייק ניוז

5תגובות

עידן הפייק ניוז הוא אמיתי. לפי מחקר, שנעשה באוניברסיטת בן גוריון אחרי מבצע "שובו אחים" וחטיפת הנערים בקיץ 2014, נמצא שלמעלה מ-40% ממשתמשי אפליקציית הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה לא נכונה אחת במהלך ימי המבצע. היום כבר ברור שחלקן של הרשתות החברתיות בהפצת דיס-אינפורמציה מהווה איום של ממש על מימוש הליך דמוקרטי תקין, במיוחד בתקופות של בחירות.

באפליקציית ההודעות וואטסאפ משתמשים למעלה ממיליארד איש בעולם, והפצת שמועות שווא באמצעותה דווחה במערכות בחירות בשנים האחרונות בגרמניה, קטלוניה וברזיל. ואם בפייסבוק או בטוויטר אפשר להאשים את האלגוריתם שמפעילות החברות בכך שהשפיע על התכנים השקריים, בוואטסאפ אלה אנשים שמעבירים את ההודעות לקבוצות תפוצה נרחבות. מה גם שהתחושה האישית של מסרוני הווטסאפ מעצימה את הנכונות להאמין לשמועות, בדומה למה שקרה בקמפיין המסרונים של הליכוד "הערבים נוהרים לקלפיות" בבחירות 2015, שנשלח לרבבות, ואף באופן קיצוני יותר משום שהבועה הנוצרת בקבוצות משפחתיות או נושאיות, מגדילה עוד את האמון במה שמתפרסם.

להבדיל מפייסבוק או טוויטר, שם זהות כותב הפוסט או הציוץ ידועה, בוואטסאפ קשה להגיע אל מקור מפיצי השמועות. פייסבוק, חברת האם של וואטסאפ, נדרשת בימים אלה להסביר כיצד בכוונתה לשים את הרגל על בלמי ההפצה הוויראלית של פייק ניוז (וכמובן לתקן גם את מדיניות הפרטיות של המשתמשים). ומה באשר למידע שקרי, שמופץ בוואטסאפ? ובכן, יש מה לעשות נגד זה.

ראשית, מה שהוכח כמסייע לדיכוי ויראליות של פייק ניוז בווטסאפ הוא הכחשה רשמית של השקר ישירות על ידי מקבלי החלטות. שנית, צווי איסור פרסום למשכי זמן ארוכים מדי עשויים להוות מצע לשמועות שווא ולצורך בהפעלה דמיונית להשלמת הידע המצומצם שיש ברשותנו.  

יש גם צורך באוריינות דיגיטלית. כלומר בחינוך להבנה שיש סוגי פעולות שאין הכרח לעשות כמו להעביר הלאה מידע שקרי. חשוב ללמד להפעיל מנגנוני בקרה ביחס למידע ולזהות מידע שיש סבירות גבוהה שהוא מזויף. לבסוף, ניתן גם לפתוח כתובות שאליהן ניתן לשלוח מידע שנראה כבעייתי, ובשיתוף פעולה עם ארגוני "בדיקת עובדות", להשיב תשובות מוסמכות האם מדובר בדיס אינפורמציה

גם הפלטפורמות, המרוויחות כסף רב מתעבורת המידע הזה, חייבות להצטרף למאמץ באמצעות משלוח התראה למשתמשים על כך שהודעה שהם מקבלים שותפה באופן אינטנסיבי ויש חשש שהיא שקרית. הם יכולים גם לחסום משתמשים שייתכן ואינם אותנטיים, או מפיצים שמועות שווא. לבסוף, עליהם להקים מרכז בקרה, שאליו ניתן לשלוח מידע שנראה כבעייתי.

בדור שבו המציאו את האש, אנשים אולי מתו פחות מקור, אבל רבים סבלו מכוויות. עם כל יתרונותיהן, אנחנו מבינים היום את הכוויות האפשריות שרשתות חברתיות יכולות לגרום הן במישור הפרטי והן בציבורי. צריך לטפל בכוויות ועדיף למנוע אותן.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר היא ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו