בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היית רוצה, עודה בשאראת!

38תגובות

היית רוצה, עודה בשאראת, שהפלסטינים של הזמן הזה יהיו כמו היהודים של אז ("הארץ", 7.5). למען האמת, רציתי להתחיל ב"היית מת", אבל בריאותך וחייך חשובים מכדי לכתוב דבר כזה. אדוני, אתה משלה את עצמך, אתה מסתכל גבוה מדי, רחוק מדי, טוב מדי. לא רק שהפלסטינים היום הם לא היהודים של אז, הם כנראה לעולם לא יהיו. ולפני שתשלוף את חרבך, רק להזכיר לך שאני בן לאותו עם, בדיוק כמוך, אבל אינני מדבר מהרהורי ליבי, אלא קורא את המציאות ולומד ממנה.

ולפני שאספר לך מדוע אני חולק עליך קשות, אגיד לך שני דברים. ראשון, אני כמעט בטוח שכוונתך שהפלסטינים של הזמן הזה, הם כמו היהודים של אז, שחיו בכל רחבי כדור הארץ, לרבות כאן בפלסטין, באירופה ובארצות ערב. הדבר משתמע מתוכן מאמרך: אתה עורג ליהודי עיראק וליהודי אירופה שלפני הקמת ישראל, כאילו שם משפחתך איננו בשאראת (שם יפה), אלא עזרא או לייבוביץ'.

הכותרת שלך ("הפלסטינים הם היהודים של הזמן הזה") מטעה. לשיטתך, הפלסטינים של ימינו הם היהודים של אז. ובהמשך לזה, לפי הציטוטים שהבאת מפי מנהיגים יהודים בישראל, החל מראש הממשלה ועד ח"כ בצלאל סמוטריץ', בטוחני שלא היית רוצה שהפלסטינים יהיו דומים ליהודים של היום. אלה, עברו תהליך של התבהמות ואגריסיביות, אשר למדו מאיתנו, שכניהם הערבים עם המנטליות האלימה והרצחנית שלנו.

עם קום מדינת ישראל, פגיעה של יהודי ביהודי נראתה דבר בלתי אפשרי. היום, אחרי יותר מעשור של שלטון נתניהו, ביטויים כמו "מלחמת אחים", "שמאלני גבר הוא שמאלני בקבר", "חבל שהיטלר פיספס" ועוד פנינים כאלה מפני הפשיסטים של הימין, בעידוד מלא של נבחרי הימין, הפכו לדבר נפוץ ביותר. רוב היהודים בארץ ימנים ואינם מבינים אפילו מה הסכנה בכל החקיקה הגזענית על גבול הנאציזם, שהממשלה הנוכחית מובילה. אותו רוב, איננו מתרגש מהשלטון המושחת עד היסוד השולט כיום בישראל, כל עוד ראש המששלה שולף מדי כמה שבועות את מלות הקסם, "ערבים", "איראן".

רוב היהודים בישראל לא יסכימו לכך שהשרה מירי רגב איננה יכולה להיות פקידה במשרד התרבות, אדם שהיא אנטי-תרבות באופן מעורר סלידה. רוב היהודים בארץ מעדיפים לעסוק בתלבושות משתפפות "האח הגדול" מאשר הסכנה לדמוקרטיה שנשקפת מהחקיקה המיועדת למחוק את בג"צ. לא כבוד בכלל לפלסטינים ההשוואה שעשית.

אבל אם התכוונת בדבריך להשוות בין היהודים ההם לבין הפלסטינים, אתה מעליב את היהודים ומכתיר את הפלסטינים בכתר שאינם ראויים לו, או כמו שאומרים בערבית, אתה מאכיל את עצמך אגוז ריק. היהודים ההם חיו כמיעוטים בכל מקום בו נמצאו, כולל כאן בפלסטין. אבל הם מעולם לא היו אלימים אחד כלפי השני כפי שהערבים בישראל רוצחים את עצמם לדעת. היהודים באירופה הובילו באחוזים הרבה יותר גבוהים מהשיעור שלהם באוכלוסיה, את המדע, המוזיקה, ההגות והפילוסופיה. אפילו במדינות ערב שבהן הם התערו באופן מלא בחיי החברה, הם התבלטו כאנשי מקצוע מעולים, והיו בין קובעי ההחלטות.

העובדות מנוגדות לחינוך הציוני המבוסס על הפצת שנאה ושקר, ושמציג את יהודי מדינות ערב כנרדפים ומדוכאים, והן מנוגדות לאופן הגזעני שבו מדינת ישראל מתייחסת אל אזרחיה הערבים. אבל היהודים תמיד היו מלוכדים, וחשוב מכך, תמיד היו עם חרוץ שניסה להתקדם בגבול האפשרויות שעמדו בפניו. אינני עיוור לעובדה שחלקם בחר להסתגר ולהתבדל מהחברות שהם חיו בהם, במיוחד היהודים הדתיים האורתודוקסיים, אבל האם זה לא מה שעושים המהגרים הערבים והמוסלמים, כולל הפלסטינים, שמסתגרים בגיטאות באירופה, ורוצים לחיות עפ"י השריעה כאילו לא עברו יותר מ- 1400 מאז שזו נוסדה?

בניגוד ליהודים של אז, אנחנו עם מפורר, מסוכסך ומפולג, עם אלים, עם שמעדיף להביט על "ימי הזוהר של האבות" יותר מאשר על האפשרויות שמזמן לנו העתיד. כמה פעמים התפייסו חמאס ופת"ח? כמה זמן החזיק כל פיוס? כתבת שדבריו של אבו מאזן בעניין היהודים והשואה מקוממים, ומה עם דבריו בענייני חמאס? עוד כמה ימים יתחיל חודש הצום של המוסלמים, הרמדאן. שים לב בבקשה לתחנות הטלוויזיה הערביות, לרבות אלה של הפלסטינים. מספר עצום של דרמות, על העבר המפואר, הרחוק והקרוב, כאשר כל עלילה הוצגה כבר ע"י מספר גדול מאוד של הפקות. שים לב למספר הדל עד כדי גיחוך של התכניות העוסקות בבעיות אקטואליה. אבל, כדאי גם שתשים לב לעלייה הדרמטית הצפויה במפלס האלימות בחברה הערבית בישראל.

לסיום, אספר לך סיפור: בשנת 1988 הדרכתי במחנה קיץ רב לאומי בארה"ב. אחד מעמיתיי היה מקמבודיה, ועם הזמן התיידדנו. יום אחד, אמרתי לו בבדיחות הדעת Chino, סיני, בספרדית. קשה לי לתאר במילים את הכעס האדיר שהתפרץ ממנו. למזלי היו שם עוד מדריכים שהגנו עליי בגופם ממש. מדריך אחר מדרום קוריאה הסביר שזה העלבון הגדול ביותר שהייתי יכול להטיח בו. בשאראת, זה יקרה אם תשווה אותי לתומכי הימין היהודים בישראל. ראה הוזהרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו