בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הדור שלכם סתם מתבכיין על יוקר הדיור"

20תגובות

"הדור שלכם סתם מתבכיין על יוקר הדיור. פשוט תעבדו קשה כמו שאנחנו עבדנו ויהיה לכם כסף לדירה". את הדברים האלה אמר לי לפני שנים ספורות אחד הפוליטיקאים המרכזיים במפלגת העבודה בשיחת ארבע עיניים. בעודי מנסה להשיב את הלסת השמוטה שלי למקום ניסיתי להסביר לו שאנחנו עובדים פה יותר מברוב מדינות המערב ועדיין מספר המשכורות הדרוש לרכישת דירה ממוצעת הופך את כל העסק למדע בדיוני. לא היה עם מי לדבר. כמובן שזה לא הפריע לאותו פוליטיקאי להשתמש ביוקר המחיה ככלי ניגוח בממשלה בנאומים ובהודעות לעיתונות. זה הרי מה שהצעירים רוצים לשמוע.

הסיפור השולי הזה מייצג פער הולך וגדל בין הנהגת מחנה המרכז-שמאל לבין קבוצות גדולות בדור הצעיר, שגילו נע בין 20 ל-40, והפך לקורבן העיקרי למדיניות הכלכלית שמוביל נתניהו כראש ממשלה ושר אוצר ב-20 השנים האחרונות. אין זה אומר שמנהיגות ומנהיגי המחנה אינם בקיאים בנתונים, או שאינם מחזיקים בתפיסת עולם אלטרנטיבית לקפיטליזם הקיצוני של הימין. רובם יודעים לדבר סוציאל דמוקרטיה ברמת שפת אם, חלקם באמת ובתמים גם מאמינים בה.

וכמו בנושא הכלכלי גם בנושאים המדיניים והאזרחיים, אין פוליטיקאי אחד במרכז שמאל שלא יודע לדקלם מתוך שינה כי הוא מאמין בפיתרון שתי המדינות לשני עמים, חלק מוסיפים גם את מתווה קלינטון או היוזמה הסעודית. כולם גם בעד נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, וזכויות שוות לקהילה הגאה.

מאיפה נובע הפער הזה? למה מרגישים רבות ורבים מצעירי המרכז-שמאל כי נבחריהם אינם מייצגים אותם נאמנה? התשובה טמונה בצורת החשיבה של אותו פוליטיקאי הנזכר לעיל ואינו מאמין באמת כי יוקר הדיור הוא מצוקה אמיתית של דור שלם שמרגיש כמו אוגר שרץ על גלגל שלא מוביל לשום מקום. גם אם היה בעל כישורי משחק מרשימים, נקודת המוצא הזאת אינה מאפשרת לייצר זעם אופוזיציוני אותנטי ובוער. הוא יעלה לנאום, הוא יגיד את הדברים הנכונים, אולי יהיה לו אפילו איזה פאנץ' חביב שיכנס לעיתון, אבל בדרך מדוכן הנואמים ללשכה הוא כבר יעבור לנושא החם הבא. אנחנו שנצפה בו מהבית, נזהה בשלב זה או אחר את הזיוף. ככה זה.

פוליטיקאים רבים במחנה מנהלים מאבקים חשובים באופן עקבי ומעורר כבוד. ובכל זאת, קשה להתעלם מההרגשה הכללית שהאופוזיציה, מזה שנים ארוכות, אינה מצליחה לייצר את הרושם לפיו דחוף לה במיוחד להחליף את השלטון, לסיים את הכיבוש, לשנות את סדרי העדיפויות הכלכליים או להפריד את הדת מהמדינה.

דור שלם של מנהיגי מפלגת העבודה, שהיו אנשים צעירים בזמן רצח רבין והחלו אט אט לכבוש עמדות מפתח במחנה, נכשל במשימתו החשובה ביותר – לשכנע את הציבור שיש אלטרנטיבה לשלטון הימין. כל מנהיגי מפלגת העבודה מאז שנת 2001, הגם שכל אחד מהם בנפרד הוא אדם ראוי ובעל דאגה כנה לעתיד המדינה, לא הצליחו לייצר את אותו הלהט שיסחוף ויביא למהפך שלטוני. חלקם חברו לממשלות ימין, חלקם רצו לחבור ולא עלה בידם, חלקם טעו לחשוב שאם יתחילו לדבר יותר ימנית הציבור יקנה את זה וינהר בהמוניו. השורה התחתונה עגומה: נתניהו בשלטון כבר כמעט עשור, וגם היום כשמחדל רודף מחדל וענני שחיתות שחורים מרחפים מעליו הוא עדיין היה נבחר לראשות ממשלה על פי כל סקר.

על כן אין מנוס מלהתחיל תהליך של חילופי דורות במפלגת העבודה. אם מביטים מעט שמאלה אל המפלגה האחות מרצ רואים שהתהליך הזה נמצא בעיצומו. הקרב על ראשות המפלגה התנהל בין תמר זנדברג לאבי בוסקילה, שני אנשים שנמצאים בשנות ה-40 המוקדמות לחייהם. השבוע נבחר למזכ"ל המפלגה תומר רזניק, בן 28. חשוב לציין כי שלושת הצעירים הנ"ל לא הגיעו לאן שהגיעו רק בשל צעירותם, אלא כי כל אחד מהם מוביל אג'נדה, מחובר לחברה הישראלית, יודע לדבר את בעיותיה ומצוקותיה, ולא חושש להשתכשך במים העכורים של הפוליטיקה.

איש לא מצפה ששורה של פוליטיקאים ממפלגת העבודה תפנה את מקומה לטובת צעירות וצעירים. זה לא עובד ככה בפוליטיקה ובדרישה כזאת יש אלמנטים של גילנות שחשוב להיזהר מהם בדיונים מסוג הזה. אלא שאם מפלגת העבודה רוצה לצמצם את הפער בינה לבין דור שלם שמרגיש ניכור אליה היא חייבת למצוא את הדרך לאפשר למנהיגות צעירה להתפתח ולהשתלב בעמדות מפתח במפלגה.

המפלגה משוועת לקולות שמדברים את תפיסת העולם שלה מתוך החוויה האישית, לאותו להט שאין לו תחליף ואי אפשר לזייף אותו, לזעם אמיתי על התהליכים שהימין מוביל את המדינה הזאת אליהם. במקביל, אותו דור של צעירות וצעירים חייב להפסיק לחכות שיגיע תורו. הוא לא יגיע. צריך לקחת אותו בכח, לקפוץ פנימה אל תוך השלולית המפלגתית ולהיאבק על המקום שלו בה. אף פעם לא יהיה זמן נוח לזה, אף פעם לא יהיה זמן בו זה נדרש כמו זה הנוכחי.    

הכותב כיהן בעבר כדובר מפלגת העבודה וממקימי קבוצת מהפך, לשינוי פני המפלגה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו