בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איילת שקד, את מוכנה שבעלך יתחתן עם אישה שנייה?

139תגובות

נדהמתי לקרוא את הפרסום הראשוני של המלצות דוח הצוות הבין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם הפוליגמיה בישראל, אותו צוות שהוקם על ידי משרד המשפטים והשרה איילת שקד. באתר וואלה תמצתו היטב את תחושותיי לגבי ההמלצות עם הכותרת: "מבולבלים? גם אנחנו: המדינה נלחמת בפוליגמיה, אבל תאשר נישואים שניים".

אני מבולבלת. בפרט לאור ההמלצה השערורייתית שהולכת לאפשר לבתי דין שרעיים להעניק היתר לנישואים שניים במקרים הבאים: כשהאישה הראשונה עקרה או חולה במחלה קשה, כשאישה אלמנה אפשר להינשא לה כאישה שנייה, כששורר פירוד ממושך בין בני זוג, כשאישה עם ילדים מעדיפה להיות פרודה ולא גרושה. 

חריגים אלה מרוקנים את יתר ההמלצות למאבק אזרחי בפוליגמיה מתוכן ולמעשה מחזקים את התרבות המשפטית והחברתית שקיימת היום, זו המאפשרת פוליגמיה למרות היותה עבירה פלילית. היום 30-40 אחוזים ממשקי הבית הבדווים הם משקים פוליגמיים ו-18 אחוזים מהגברים במגזר נשואים לשתי נשים ויותר.

ההמלצה הזאת תגרום לנרמול התופעה באמצעות מתן הכשר חוקי והרחבת המסגרת המשפטית שתאפשר לבתי דין שרעיים בישראל לתת היתר לנישואים פוליגמיים, הפעם בניגוד לעבר זה יהיה חוקי לחלוטין. האם לא ברור לוועדה שמהלך כזה עשוי להביא להתגברות התופעה, הפעם גם בקרב החברה הפלסטינית בישראל ולא רק בקרב הבדווים? האם הם לא רואים כיצד זה מחליש את מעמדן של נשים פלסטיניות במקום לחזק אותן?

מדובר בהשלכות הרסניות על  מעמדן החברתי והמשפטי של נשים פלסטיניות בכלל ובדוויות בפרט. גם ביחס לנשים ראשונות, שלרוב אינן יכולות להתנגד לנישואים פוליגמיים, ושאותן המדינה ממשיכה להפקיר כשהיא נותנת הכשר משפטי לנישואים שניים. וגם ביחס לנשים שהחריגים מפנים אליהן. התקנות החריגות הללו מאוששות את התפישות הפטריארכליות ביחס לנשים ולתפקידן בחברה ואינן מותירות אפשרות אחרת מלבד פוליגמיה.

החריגים מקטלגים את הנשים הבדוויות העונות לקריטריונים הללו כ"נשים פגומות", שוות פחות מאחרות, שראויות לעסקת נישואים פולגמית מפוקפקת בחסות בית הדין השרעי. האם זו הדאגה שלך, איילת שקד, לנשים בדוויות? האם זאת ההגדרה שלך לשוויון בפני החוק? האם היית מסכימה שבעלך ישא אשה שנייה במקרה חלילה של מחלה קשה? או שמא את סבורה שהחריגים האלה טובים רק לנשים האחרות, השקופות, המופקרות, אלה שנמצאות בחצר האחורית של ישראל. אולי את מעוניינת להמשיך ולשמר את מצבן ככזה? בכל מקרה, אנחנו מסרבות להיות שוות פחות.   

ד"ר ראויה אבורביעה עמיתת פוסט דוקטורט בתכנית סופי דיוויס למגדר, חקר סכסוכים ושלום במכון ליחסי בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו