בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אם מערכת החינוך היתה רוצה, זה היה קורה

12תגובות

"השגנו את היעד", בישר בחגיגיות שר החינוך נפתלי בנט. על פי נתונים, המאמצים המרוכזים של משרד החינוך להגדיל את מספר התלמידים הניגשים לבחינת חמש יחידות במתמטיקה עלה. בשורות מצוינות שמוכיחות שכאשר נושא נמצא בראש סדר העדיפויות יש למשרד ממשלתי את היכולת לשפר משמעותית את המצב. את ההצלחה הזו יש לשכפל כעת ליעד אחר וחשוב לא פחות: לימודי הערבית במערכת החינוך העברית. 

בשנים האחרונות עלו קריאות לשיפור הוראת השפה הערבית מכל צדי הקשת הפוליטית והציבורית בישראל. על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק, שיזמו בנושא ח"כ חנין זועבי מצד אחד, וח"כ אורן חזן מצד שני. אבל את ההסכמה הרחבה על חשיבות לימודי הערבית יש לתרגם גם למעשים.

מנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס עולה תמונה עגומה ביותר: מקרב האזרחים היהודים הבוגרים בישראל רק 8.6% הם בעלי שליטה בסיסית בשפה הערבית (שאינה שפת אמם). מתוכם רק 18.6% רכשו את הידע שלהם בערבית בבית הספר. כלומר, רק 1.6% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת הם בעלי יכולת לתקשר בערבית בזכות לימודיהם במערכת החינוך. לשם השוואה, 40.5% מכלל האוכלוסייה העידו על עצמם שהם בעלי שליטה באנגלית בזכות מערכת החינוך. מה שמוכיח שוב שלמערכת החינוך יש את היכולת להכשיר שפה באוכלוסייה. אז מדוע זה לא המצב כשמדובר בערבית? התשובה היא - מדיניות משרד החינוך.

לימודי ערבית הם חובה רק בשנות חטיבת הביניים, ואילו בכיתות היסוד יש לימודי ערבית רק אם בית הספר, או המחוז, מעוניינים לשלב אותם כחלק מתכנית בחירה. בחטיבה העליונה רק מי שניגשים לבחינת בגרות בחמש יחידות ערבית ילמדו את השפה. מעבר לכך, אין בידי משרד החינוך מספר מדויק של תלמידים ובתי הספר שלומדים ערבית (גם לא בשנות החובה) ולא קיים מעקב שיטתי אחר הוראת השפה. כשאין מעקב, אי אפשר לדעת האם כל התלמידים בכל חטיבות הביניים אכן לומדים ערבית, וכך גם לא ניתן להציב יעדים לשינוי וגידול ההיקף. גם לא קיים סולם מדידה אחיד באשר לרמת הידע הנדרשת. כשלא יודעים לאן רוצים להגיע ומאיפה מתחילים, קשה לערוך שינויים כלשהם. 

בעיה עמוקה עוד יותר טמונה בהיקף השעות המוקצה ללימודי הערבית. אחד המשאבים היקרים ביותר בבתי ספר הוא שעות לימוד. במקרה של לימודי הערבית, שעתיים מתוך שלוש השעות המוקצות ללימודי ערבית בחטיבת הביניים אינן שעות ייעודיות. כלומר, לא חייבים לעשות בהן שימוש דווקא ללימודי ערבית. רק השעה השלישית, שמהווה תמריץ ללימודי ערבית, יכולה לשמש ללימודי ערבית בלבד. משמעות הדבר שבית ספר שיבחר לא ללמד ערבית יקבל שעתיים פנויות ללמד בהן מקצוע אחר. בפועל, הערבית הינה מקצוע חובה, שבעצם אין חובה ללמדו על פי משרד החינוך. 

בנוסף לכל אלו, אחד החסמים המשמעותיים להוראת הערבית הוא התלמידים עצמם. אין להם מוטיבציה מעשית ללמוד את השפה, הם לא זקוקים לה ברמה היומיומית וסבורים שלא יזדקקו לה בעתיד. כשמוסיפים לכך את העובדה שהלמידה בדרך כלל אינה אפקטיבית ולא מייצרת שליטה אמיתית בשפה - גם מעט המוטיבציה הקיימת פוחתת משמעותית. מבין התלמידים שמצביעים על מוטיבציה גבוהה ואף ממשיכים ללמוד ערבית בשנות התיכון, רבים עושים זאת על מנת להשתלב במערך המודיעין של הצבא, דבר שבעצם רק משעתק ומקבע את הערבית כשפת האויב.

אבל הערבית היא הרבה יותר מכך. ערבית היא שפתם של כחמישית מאזרחי המדינה, היא שפתם של הורים וסבים של כמחצית מהאזרחים היהודים במדינה, היא שפת המרחב, היא שפה אחות לשפה העברית (שתיהן נובעות מאותו מעיין, שתיהן נפגשו לאורך ההיסטוריה וההתפתחות של שני העמים וממשיכות להיפגש גם היום, ולהשפיע האחת על השנייה), היא גם שפתם של אינספור ספרים, שירים וסרטים יפיפיים.

את נתוני הפתיחה הללו של השפה הערבית יש לרתום להגברת המוטיבציה ללימוד השפה בקרב מנהלי בתי ספר, מורים, הורים ותלמידים. את החסמים הקיימים ניתן להסיר באמצעות יישום מגוון המלצות מדיניות – הוספת שעות, הרחבת שנות לימוד, הפיכת המקצוע כתנאי לזכאות לבגרות ועוד.

מגמת השתלבותם של האזרחים הערבים בשוק התעסוקה בישראל הולכת ומתגברת בשנים האחרונות בעידוד הממשלה. התלמידים היהודים של היום, ייצאו בעתיד הקרוב לשוק תעסוקה ולמרחב ציבורי משותף ליהודים וערבים והיכולת לתקשר בערבית תהפוך לחיונית יותר ויותר. תפקידה של מערכת החינוך להכין את התלמידים לחיים הללו. הגיע הזמן לעמוד גם ביעד הזה. משרד החינוך רק צריך להחליט שהוא מקדם את לימודי הערבית, כפי שקידם את האנגלית והמתמטיקה.

גילי רעי היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו